Jeschurun · 1925-03-01 · Heft 3-4 (März 1925) · page 2

שנה ששיח אדר—ניסן תרפ״ה חוברת ב. הי־ב י. י. וויינברג. פנוי עצמות מתים. שאלה: עיר אחת במדינת שלדא שעברה בסבת המלחמה העולמית מאשכנז לפולין נתרוקנה כמעט מכל תושביה היהודים ולא נשארו בה בי אם ג׳ משפחות מאחב״י. ועכשיו רמים אנשים אחדים שעברו לעיר ברעסלוי וקבעו בה אח מושבם להעביר אח עצמות אטם ואחותם שמתו ונקברו בעיר הנ״ל לביודהקנרוח שנעיר ברעסלוי מקום מושבם הקבוע. וטעמם ונמוקם: א) בהיות מדינת שלזיע עכשיו קרועה ומופרדה מאשכנז ארץ מולדתם ומגורם: אי אפשר יהי׳ להם לבוא ולהשתטח על קברות אמם ואחותם ביום היאהר־צייט כנהוג, ומלבד צער עצמם יודעים הם בי נוח הוא לאמם ולאחותם לסבול צער טלטול עצמותיהם ובלבד שינוחו במקום משפחתן. ב) היות שהעיר הנ״ל עזובה כמעט מיושביה היהודים אץ בית־הקברות היהודי שבשם משתמר כהוגן. ואין יד היהודים המועטים שנשארו שם משגת לעמוד בפני גרי־העיר הפולניים אשר ברשעותם ובבערותם עלולים הם למות קברי־ישראל בחטוטי“ שכבי ובהשלכה העצמות לאשפה. וכבר אירע כי הבוערים בעם שברו מצבה של קבר ישראל ופוצצוה לרסיסים, ואיש לא גער בהם וגם מצד הרשות המקומית לא היה פוצה פה ומצפצף נגד המאורע המחפיר הזה. ג) לפי מצב הענינים בפולין אפשר לחשוב, בי גם אותם האנשים שנשארו עוד בעיר הנ״ל לא יוכלו להחזיק מעמד וסופם לנוע ולנוד למקום אחר וביודיהקברות י