Jeschurun · 1925-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1925) · p. Seite 11

יא מתשובות .־.גאונים 11 ודן ובן בולן ודאי וכדור שיש לחוש לבל לבל1 שיבא הבעל לערער ולחדש לעירעורו. ואימתי אנו אומרין שיש2 * לבל אלו הגזברים הינא שלא החזירו בקיוטו בסוף ד,:ט אבל אש החזירו כשיף חנט כ־ק בל הק־ומין לאו בל כמיניה דבעל לע־ער בבלוש. ובמו כן אש יש שוש מחק בגט או שום תלו־ והחזירו בסוף הגט בקיום הדי זה בשר. ובמו בן אש יש שש עירביב מן האותיות אם הוי רישומו ניכר ביט־ כדנדשי׳ בתושפת׳ נט שיש בו מחק או תלו* מניפו פשול שלא מגופו כשר. ואש החזירן מלמטה אפי׳ מגופו בשר ובשמהדרו בסוף הגט צריך שלא יהא בימימה אחרונה בדנרשי' 20aJ] אט׳ ר׳ יוחנן המהקין בולן צריך שיכתוב ודין קיוטיהון עד אין למדין משימה אחרונה. וחיבה שנופל* כנט כך יחזיר ויאט' נימא דנן בשר כדת משד. וישראל. וכל זו התקנה שאנו אומרים היבא שאינו יכול להחליפו. והיכא נפי שטפל בכט טעות שיפר מהמת האותיות שהזכרנו ואם־ו לו לבעל שיכתוב אתר וישבע שלא יתן גט אחר אי נמי הלך לו לדרכו למקום שאין עכימין(?) מצוי שיוכל להחליפו לא חיישינן וכשר ולא תהיה האימה ענומה וענונה על הדרכים הללו שאמרנו לעיל. ט. ועור כשאל היכא שנפל בנט התך או קריאה או מחק ואותיות נראית גט הוא או לא. הכי שניט בכדיתא4 נקרע פסול נתקרע בשר. נקרע קריעה של ב׳ד פשול. נמחק או שהרקיב או שנעשה ככברה כשי,. נמחק או נטימטש ובבואה שלו קיימת אש יכול לקרות כו כשר ואש לאו פסול. והשיב בודאי כי כן הלכה. 27,151 .Add [24b] פ ז. ונשאל נאון זיל5 ראובן נתן לשמעין עישקא והתנה עמו שלא ללכת למקים אחר זולתי המקיש שהולך אליו עכשיו וכת׳ לו שמעו' בכת׳ ידו כי התקבלת־ ממך כך וכך זה,יבין בעישקא וחתמי העדים אחריו. ואחרי צאתי לדרך עמד אביו וכתבן לו ולאחיו בל הקרקעות שיהיה לאביו במתנה. וכימשמעי בו •ממת עמד האב והבן יד.ד) וקרעו שמד המתנה שהית בינו וכין אחיו המת וכת לו אביו שטר מכד בשמו לבדד. למיף מת האב, ובא יורש של דא־בן לתבוע אחיו של שמעון, ואמי לו 1) כפול בבת״י. 2) צר: שיש לרעש לכל אלו. 5) כעבור: והיבא שכופל בן צריך שיכתוב גיטא דנן וכד. 4) בבא בתר א קס״ח כ, ותוספתא ־שם פרק י״א נ^־ גוכחא. *) זוהי תשובת הרי׳ף. כמו שיוצא ברור כדברי הרמב״ן שהובאו בשטה מקובצת לב״ם י*ג א,: וראיתי לרביגו הגדול שכתב בתשובת שאלה בפי שנתן נכסיו לשני בניו ובו׳. ועז גם בנסוקי יוסף לב־״ם שם. ובך דרכו של ר;׳י אלברצלזגי לכנות את הר י" ף בתאר *גאוף׳ סתב, עי׳ למשל/ בס, השטרות עם׳ 80. ופה שכתוב בבוף התשובה: "וכתב ר׳ יצחק הרב ז״ל ותשובה זז צריבה עיונא". צ״ל: ר׳ יהודה הרב ד׳ל< והוא ר׳ יהודה אלברצלוני שמלק« הלקומים האלה כספיו מזכירו כסה פעמים.