Jeschurun · 1925-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1925) · p. Seite 16

16 כ ה ש ו ב ו ד. ה כ א ד נ י ב פז ונימאל בזה רב האיי נאדן דיר1 וזה הודף השא:1.־.וד,תשיבה 2. •ין -h'z-.s: ישיאל בתוך הספינה •טל ניים וקנקנים •טל ייט־אד' •דיעים וכתוב עליהם שמיתם וקשור על ם־הם בקש־ •רוע להם והתום בהותמם. ובשדמע־נו הםפינד. התערב• הבדים בכדים של גייס אליהם3 במפינד. וכשהגיעו לנבל הוציאי בל אהד ואהה עב.־4 ועמד הפקיד של כלך ונמל הבל והתם א־ר״ם באשיות ער שי־א־ בה ש־־צה הפרך ■קד. והשאר יהז־ד להם. ועמה בא־ציות זמן מיובה ונעלם מעיני ישיאל עד שציוה דמייך שילקה ממנו בך ובך ונלקה והדי השאי אליהם. אם עמיו עליו בברור בי הוא קשר שלהם מיחד שיבער לישיאל או לא. ואות־ שנלקה לשלמין אם יתן השלמין ממנו לישראל המשמר אותו ויעידו עליהם אותן שהביא־הו ואביו אמת זה הוא קש־ שלנו וכהיבחנו והתימתנו — כה•?־ ועל אודות הקנקנים של יין ראינו בין במד, תש־בות ובמה פירושים מהולפים, יש פי שהוא אי׳ לאה־ ־ ב ה־דש מיתיים מזופפין בדי שיתעכל הזפת בזד. הזמן אבל שאינן פזופפין מהדש זפתי ויעשו בהן לאלת־, דש מי שאד׳ יבנים• לכבשן דמי־ את זפתן ונותן זפת ההש ופית־ק. ויש פי שאימי ד.ני י׳יב הודש אם לא ינעו אבל אם ממלא; 5 ומעדן נ׳ ימים בזה אהד זד. בבל יום רום במד. פעמים ודיו. ילמדנו אדוננו היאך דעת* במזופפים יבשא־נן מזיפפים ובה־ש־ם ובישנים והיאך •טהיו די" מהרין רש להן תקנה. — החלה ראוי לידע שאם דניים הילד שאתם הושש־ן להם מדת הישמעאל/ הללו שעקד דת שלין אמיד יי; ותעוב וקללת השותים איי• הר* היא מ־והק מעבידו, שלהן הרבה ועבירה .־ואין איתי ואין בו היפר בל בך ואין הוששין מבחן מביך6. וכשעמד מר ־ב יהודאי ז ל לא אם־ ביה לא אים־רא ולא התידא מפני ש־,־בת ישמעאל• שתיו באותו זמן ■ט יצאי למ־ת הישמע, הלל•7 שהיא למי שאבר את היין עדיין לא היד. לבם נקי מן ראמדשית •טהן מנבב-ן -ן, ואף דור אה־ ושליש* היו רופפין ונשא־ להם בל*מ מן הדת ה־אשינה יהי־ הישש־ן ממגען לנכי־. וכשישנו rr.rr f1 זו דקרו־־. בכתב היד ש־־ בפר האשנוד אש־־ באי־ ב ש־־ הב-ה ביתה בפאריס. ובנדפס ה־ג עב׳ יי«17, נקבע ירבה ונדפס רק ואבירה בדי יבב הגא ק הבשיב. 2) בעד האש ברד. או בער ב העריב בג־נ׳ני -וקהה תשוב תני דנסין. דא בבר ־־ני את פופ ב הבא־ד. והתשובה בת־. בבדה. ו-ק את הי-פן העתיק. דעי בב׳ העריב עב 27. 04 48 ועוד בב״ב. ג> נראה שצ״ל: הבינהיב עדיהב. 4) ןד׳ל: מה שעבו. •) *"ד: אס דא יגעו בהן אבד אס בב־־א; ביב. 5) ע׳׳ד הקורא שהיו כקידיס ביין ישבעאדיס עי נס ב בנהי ג הד יי׳ נ (ד בארשא *ס׳ 159) וארהות הייב הב עב ל24 ובתשובות הגאדכיב er־־ בבתי בקרית ספר (*-ושדם תרפ״ד) הוב' ב׳ עב• 124. ד) באש בור הנדפס: בפני א ב נ ו ש י ב שהי: באותו זב: שיצאו דברה ישבעא־־יס והודו לכי־ שאוסר היק ובו .