Jeschurun · 1925-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1925) · p. Seite 19

חדושי2 והערות 19 יט האמוראים שהקדמונים זדו לדת מאה סדרי משנה תחת בל סדר שרנו, ע׳ נ יש מהן שאמרו שבימיהם היו תיש סדרי משנה, אולם שוניא דעלמא, שאין לנו יותר משימת סדרים, אימי על בן תפסי בל הגאונים עיקר במ״ד רביב־* הקדמונים היו ת״ר סדרי משנה, ועיין עש מ״ש השל ־ת דף ח׳ ע נ כעני] חמורי מחמיא. ועתה לך נא את* וא־אך במה מקימות במשנה אשי ־ש לתיץ הקושי׳ בהן עיי הסויי מחמיא דנם שלא :זבי זר, בתלמיד: איתא במשנה הילין קט יז ע"ב הימר בחלב מבדם וחומר ברם מחלב ובי׳ ולכאורה קשה פר, ענין זח לבאן פ׳ כל חבשי, איביא דאפשד לומי דקאי אמש:־, דלעיל דף קי נ ע״א דאמר ר׳ עקיבא, דבש־ וחלב אינו נוהג מדאורייתא אלא בבהמה מהורה, ולבן קאמר במשנתנו דגם הלב אינו מה: אלא בבהמה מהירה, אנעם מצאנו עוד הומר בחלב פנדם לעיל קי״ג ע ב דאמי שמואל, רד,מנשל חלב בחלב חייב והמבשל דם בהלב פמיר דליף לה מקיא* ובדף קמ״י עי׳א קאמי הש׳ים דר ע סגר אישור הל על אישור ולא צריך קיא לחלב, ונם פטור הדם קאמי לעיל קי ג ע׳ ב דמילהא דפשיטא היא, אש־ ע״יב יתכן דבמשנה הקדומה נשנה בפיק בל הבשר הימר בהלב מבדם שהמבשל הלב בחלב חייב לד,מנש־ ל דש בהלב סמור ואנג נררא תנא עוד הומר גהלב מבדם. •אילם המשנה שלמ נסדרה אליבא דר׳ עקיבא והשמימד משנה הומר בחלב קפא מפני פשיצותד, והדין השני לא זז ממקימו, ואפשר ג״ב שבמשנה הקדמונית היד, במם׳ חולין נס פרק חלב ופרק דם שהתחילו בסנמן שאר רוב פיקים דהילץ הלב ניר,; בארץ ובחייל ובו דם ניד,כ בארץ ובחוצה לארץ ונו־ ולא נשא־ במשניתיני באותן הפרקים יותר מן המשנה האחת דודמר בחלב מדם וחומד בים מהלב, ועיין לקמן ד קל״ה ע א במשנה נ׳ נ הומי בזרוע ולה־־ם וקיבה פ־אשית הגז, דשייך לב׳ הפיקים פ׳ הזרוע והדתיים ום׳ ראשית הגז. וכן נ" ל ג׳ נ דבמשנת הקדמונית דריש פ כל הגש־ התחיל כמי שהוא עתר, בתוספתא בש־ ־הלב נוהג בארץ ובת ל ונו׳ ובבי עמדו ב: ה התוספות דף ק״ב ע׳ ב ד יר, בל הבשר וישבי ברוחק. ויען שהלשין בשר בחלב כולל גם ביפר ד:יה ועוף [עיין בנם ] ולשון נוהג משמע שהוא מצוד. ד,נוהגת מדאורייתא על ברהך אתיא התוספתא נש ר דהיד, ועיף מן התורה, וכן סברה המשנה הקדמינית, דפסתמא פיק בל הבשר התחיל בסנגין שאר פרקים הקודמים ו־מאו־רים ביד,נ באיץ ובח״ל ובו׳ אמנם משנת דילן סוברת כר ע דודה ועוף אינן מן ההורה, ע ב לא תני לישנא דנוה; בארץ כבשאר פרקים, דוה היה כשמע דד,סל מדאורייתא בפי באותו ואת בני ובסיסד הדם, אלא תני לישנא דנל הבשר אסור וזה משפע בין מדברי תירה בין מדברי סיפריס, בפי שתירץ רב אשי במסקנא דםי:־א; גם המשך הפיק דד,עור והרוטב למשניות דלעיל אין לפרש כי אש ע יי הסורי פהסרא בי תירוצא דתום׳ דף קי׳ ד ע׳יב דד, העיד דחוק מאד מאד, בי לפ״ז צ״ל דבל הפרקים דאותי ואת בנו ורנשיי הדם לא תני אלא איידי, ואגן היינן איפבא, שם עיקרו של ד,מסבתא ומתר,ילין כסננון רוב פיק• רפסבתא בלישנא דניה; בארץ ונח ל ובי׳ מלבד שדוחק לומד דס׳