Jeschurun · 1924-11-01 · Heft 11-12 (November 1924) · p. Seite 136

186 6ירורים סלו בידו למפרף הבינונית פלד. מיהו אין זת מוכרח דאף בכתובות אפשר שתיו לראובן שרות משלשת המינים אלא ששכר שמעון גם הבינונית גם הזיבורית ולא השאיר אזולו רק העירית כגון זה נובה כעל חוב העידית משפעון ואם מכר שמעון העירית והבינונית ולא נשארו אצלו אלא זיבורית נובה בעל חוב הבינונית מלר. ויש לתמוה על רבנו אשר בב־יק שש סי׳ ד׳ שנסתפק פה היחה דעת רש׳יי אם מכר בינונית וזיבורית ושייר עידית ביר שמעון אי מצי גבי מעירית ובסוף העלה מסברת נפשו שנובר. בכי האי גוונא מעירית שאצל שמעון והרי רש״י בכתובות כתב p בהדיא. וכבר היניש בזה ר׳ יו" ט הלוי בפירושו לרא״ש (פלפולא חריפחא בב״ק שם אית ש) אבל לא נחית להסיר התלונה פעל רא״ש המחבר. והנר. מתוך דברי התום׳ בכפה מקימות נראה שאין הקונטיס'שלפניהם מתאים עם פירוש רש יי שבידינו וכן כתב ר׳ הי״ד אזולאי בספרו שם הגדולים שרש״י עשה שלש מהדורות בתלמוד זמהרורא השלישית היא ד שכירינו ולפ״ז אין ספק אצלי שיבנו אשר לא היה לפניו הניסה בקונטיש כמי שהיא לפניני בכתיבית ונם אטנה בפירוש רש״י הנדפש כהלכות •ריא־׳ף (כתיבות ס׳ שנ״ו) ראה זה מצאתי ניסח אחר שלא נזכר בו מלת עידית, נ. חלת חוצה, לארץ. כהלכות בכורים ושאר מתנות כהונה שכגבולין כתב רבנו הנחל בפרק ה׳ בסיף ד,ל י י״ב ואם רצה לאכול תחלה ואחר כך יפריש בן הוא בדפוסים שלנו ונכתב בצדו כתוב בהגהות מהר• י אגוהב ואם רצה לאכול נ״ל שצריך לומר יאכל תחלה וכו׳. בטח״ב לא תקן בלום ואדרבה הגדיל דמנוכה בהלכה י׳־נ הסמוכה לה ששם אני קורא החלה כחוצה לארץ מותר שאין עיקרה אלא מדבריהם ואף אם תניד. מותרת נמק ים מותר לא ידענא מאי קאמר שהרי באשת נם חלת חתה לארץ אסורה לזיים ואף לכהנים אינה טוח־ית אלא כשאין טומאה יתאר. עליהם מנופם בפו שכתב שם בהל י׳. אכל כל המכשלה הזאת היא אשמת הטרם־סים שחלקו מדעתם את הפרקים להלבית שלא ברצון המחבר ופעמים הפרידו בין הדבקים וחברו את הנפרדים וכשתסיר באן את המכשול הזה אחה קורא ואם רצה לאכול תחלה ואחר כך יפריש החלה בחוצה לארץ סוחר שאין עיקרה אלא מדבריהם. ועכשיו דברי רבנו אין נהם נפתל ועקש כלם נכוחים למבין צדקי יחדיו בלי שום תקון והנהר. ועין בעין נראה כן מדברי מרן בכסף משנה שהעתיק ואם רצה לאכול תחלה ואח־־כ יפריש ד,הלה וכו־. כיוצא בדבר אתה מתא כהל׳ קדוש החדש םי״א הי״ב. שם הראה רבנו ררך החשבון אם צריך לגדוע מספר גדול ממספר קטן והוא מאיר לנו את הדרך ע״י משל ומסיים שם ועל דרך זו בכל גרעין ונרעון השמש והירח, ואחר כך בתחלת הל' י״נ אנחנו קוראים ובן שאר השבעה כוכבים מהלך כל אחד ואחד מהן בנלנל שלו מהלך שיר. וכו׳ וקשה מאי וכן הלא זה עדן אחר ושונה לגשרי מהענין הקודמו וכמעט הרבדים נראים כחסרי פעם נלעני לשון אין בינה לולי נפריד בין הדבקים ונחבר ראש