Jeschurun · 1924-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1924) · p. Seite 106

196 הרב הי היב. T ־ י. קפלן זד. כארבעה חדשים עברו מיום הלקח מאתנו רבנו ר׳ אברהם אליהו ז״ל ועודנו עומדים כהלומי־־רעם נדהמים ונבוכים מבלי להשלים עם הרעיון האיום והמעציב, שמורנו הגדול אינו נמצא ולא ימצא לעולם בחברתנו. ההיכל הנשגב, עם מצבות עזו ועמודיו הנשאים, שהתנוסס בהדרו על נפי החכמה והדעת לגאון ולתפארה, עומד עזוב ושומם, יגון ועצב פרשו את כנפיהם הכהות על כל שכיות חמדתו שהורד מעליהן עדי התפארת. עבודת הבנין באמצע נפסקה. מת בדמי עלומיו הארדיכל הגאוני והאמן הנפלא באין מי שישלים את העבודה הענקית. הלב רחב ופחד לקראת את העתיד... והנה באה לפתע המציאות האכזריה... לא להנהינ המונים ולעמוד בראש העם היתד. תעודתו, לא בחיל של וכוחים וטענות, ולא בכח של נאומים, דרשות והכרזות פומביות הופיע לעינינו, כי אם ברוח רמה וענות חסד הנלחמים בעד כל מה שהוא טוב וישר, נשגב ונצחי בתורתנו ובמסורותינו. גאון המושל במכמני הרוח של דורות, מנסח את הכתובים שכתבו דורות ומוסרם לנו. הוא היו מורה לדורו; לא פרנם היה. ענותן כמוהו לא יכול להיות דבר לדור. זה היה טפוס אידיאלי של יהודי, שהגשים בנפשו את כל המדות הטובות שהצטינה בהן היהדות הליטאית והאשכנזית ויאחדן באחדות נפשית מהודרה מלאה חן ויופי. עוד בימי עלומיו יצא שמו לתהלה כאחד העלויים יחידי הסגולה, אז כנר הכירו גאוני הדור את ע1מק שכלו בים התלמוד ואת ההגיון הנפלא שבאופן למורו. בכח תבונתו הרבה יכול היה לסול לו נתיב בעמקי ים התלמוד. סקירתו החדה הקיפה את זה הים הגדול לארכו זלרחבו ובשכלו הבהיר, חדודו ודקות עיונו, הצליח להעלות ממעמקיו הרבה מרגליות יקרות שהנן אבני נזר בספרות התלמודית. ובימים האחרונים ננש המנות לעבודה ענקית רבת הערך לדורנו ולדורות הבאים. וזוהי "עריכת פרוש לתלמוד". הסכנה של עיפות רוחנית שנשקפה לעולם התלמודי ועוד הרבה תנאים שבהם מטפל המנוח במאמריו הצריכוהו לערוך פרוש זה, שבו השקיע את כל רוחו. מאמריו בדבר עריכת הפרוש כבר מעירים על שבלו הישר נעל הדרך המדעי וההגיוני שבחד בלמוד התלמוד. הוא יוצר הגדרות ומושגים שלא חדרו עדיין בהכרתנו, באספו יסודות ישנים מכל פנות הכרתנו וכסדרו אותם סדור חדש, בחתו צורה מחודשת למושגים ישנים, בהרחיבו את הצרים, בהגדירו אח המטושמשים ובהעשירו את המוגבלים. הכרעותיו בנויות על יסודות חזקים שאי אפשר לסתור אותם, או אפילו להטיל בהם ספק; והיה מפרש אה הדברים מתוך המקום, שממנו נבעו, והיה בונה את בנין העולם העתיק ההוא בנפשו מחדש, למען הכיר את הדברים בקשוריהם