Jeschurun · 1924-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1924) · p. Seite 64

64 מחרוזת פנינים סד של רבי יהודה בן קודש. עשייה היא ברעיונות ה,,תוכחה" של ר׳ סעדיה גאון, זבמקומות לא מעטים יש בה חרוזים מבריקים ומלוטשים. לעומת זה מיותרת מעט ה״סליתה" של ר, שלטה הבבלי. אחרי קיאנו מספר תפלות של "קלשה, גאולה, זסליחה" ופזמונו היפה של רבנו גרשם מאור הגולה, הננו פוגשים בשירי רבי שמואל הנגיד שכל דבריו יפים ונאדרים. מצוינת היא אסיפת השירים של רבי שלמה בן גבירול שכל דבריו וחרוזיו פנינים ומרגליות. עד הזמן האחרון לא נמצא גואל נאמן לשירי גאון הרוח העברי הזה. עכשו יש לנו הוצאה מפנארה של הפלוסוף המשורר הנשגב בעריכתם ועבורם, הגהתם ובאורם של ביאליק ורבניצקי, אבל נם מספר השירים שהובא בקובץ שלפנינו(החלק העשירי של כל הקובץ) דיו לתת לנו תמונה "מגבורת שירתו של הארי שבחבורת המשוררים הספרדים, שירה שאין כמוה בכל ספרהנו לעזוז, לעומק ולגובה". לדל רעתר, מני ותפתר? אקרא פלב Pi׳?י ד1םךןז יתד; לפי פ־.י?מח, נפטח:עלי פורנר־ לקשיב הפלתי, פחות ולא יתרי מה נחמדה היא שירתו הקטנה: שדי׳ איפר נקשיב .עד אן תדד רחוק ליל ויזם אעטף איוךה לן? תמיד, מלכי, לן? אוחיל׳?חלם דזלום סתום הןה קאלתי אותה אבמש׳ לא או מה רמו ונשגבו ה״תוכחות" בסדור הגיונם, יפי שפתם ומשקל שירתם? לדוגמא כאן רק "הביתי׳ הראשון מן התוכחה הראשונה: אדני מה־אדם? :הלא בשר ודם.;מיו?צל עובר ולא־מ־ע פנודם׳?תאום;בא אידו וישכב ונרדם! גו נךפש ונרמס, וגם־און והמס, וחם ־שמש ונמס; עונו חנפמם — אין?.ישא ועמס? פי אין לאל;ךם! אדני מדדאדם? מלא תוף־ ומך?ה?צק נפל זיצא, אם־תפק־וד עליו אןןז וגם־קפפן? לפן חמל ונמל