Jeschurun · 1924-03-01 · Heft 3-4 (März 1924) · p. Seite 56

26 על עריכת פרוש לתלמוד בבלי/ צרכו ודרכו נר חשובים הניחו לבניהם אחריהם שימצאו מה לתקן בהם כדי שיגדל שמסעי. אם אמנם יבול אדם להטות סברא שלנו לבל צד שירצה מסני שאינה סברא חזקה שיש לה קיום מבלי נמות ימין ושמאל עה, אם אמנם דעתנו קלושה וצריכה הזוק רב — מצא נמצא את החזוק הזה בספרי גנזיהם של רבותינו הראשונים ז״ל וק״ו לארבעת הספדים, ארבע המרות קודש, שהם מורשה בידינו מאת חז״ל עצמם: ספרא, ספרי, תוספתא וירושלמיעי, שיש לנו לחבר בל מה שבתוכם לעבודת הפרוש בתלמודנו העקרי, הוא תלמוד בבלי, למען נזבה להורת אמה. ועל זה — בסעיף הבא. עד) ל׳ רש״י ז״ל במס׳ הולין, ז א/ בד״ה מקוב וכר. עה) ל׳ מהר׳־-ל מפראג ז״ל בס' באר תגולח פ״א בבאור דברי רבא ואגן •באצבעתא בקירא לסברא. עו) כן כתב רמב״ם ז״ל בתשובתו לר׳ פנחס בר משולם : "ואני אומר לך שכל סתם שבו (בחבור יד החזקה) מאחד מחמשת חבורים אלה הוא בבלי וירושלמי וספרא וספרי ותוספתא". וכלל מכלתא במלת ספרי; ושאר ספרים לא הזכיר מפני שאלו עיקר/ אעפ״י שיש שם הרבה סן המדרשות וכר.