Jeschurun · 1924-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1924) · p. Seite 2

2 אמונה ויכלת ב כל אחת מחזקת בשאיפתה, מאמנת בסוף נצחונה, נסמכת על צדקת תביעתה. וקול כמזא קורא בחיל: עלה נעלה וגם נוכל! — כי באפם אמונה, באין בטחון, בלי אפשרות ויכלת, בל הסתדרות מיותרת, כל ארנונה מפרך למפרע, כל עבורה וקבלנות אי־אפשריות. במקום שאין אמונה בצדקת המטרה, ביכלת הנצחון, נוה לה לבל חברה שלא נביאה משנכראה. הרי היא נדונה לאבוד עצמה לדעת, או שהיא מראשית ימי הולדה כנפל אשת בל יחזה שמש. בן. בראשית כל תנועה, בתהלת יצירת כל מפלגה באים המלאכים הטובים: אמונה ויכלת ושרים להן "מה יפית•׳. פועים ומשפדים אותן, דוחפים אותן וקוראין להן: נדלנה! ומן האמינה בצדקת התכלית, ביכלת ואפשרות התגשמותו, הן יונקות את לשד היותן בכל ימי הפרחתן וגדולן. ובבה, רק בכה, נוצרו כל התנועות הכבירות, נוסדו בל המפלגות הגדולות, אותן הכנופיות של בני אדם בעלי כונה ומחשבה אחת ורציז כביר אחד', שהטביעו את חותמן על מהלך והתפתחות האנושיות ברב או במעט. האמונה בצדקת ויכלת התנשמות רעיוניה של כל סיעה, היתד, אס כל ההתנגשויות ומלחמות בני אדם איש ביעהו מימי קדם עד ימיני אלה. אלא שלכל כתה וסיעה יש תכנית מיוהדת, סיסמה מיוהדת ונם תכסיס מיוחד. והאחרון הכביד. ומענין הוא לשים לב ולבדוק אה הדרכים שבהם הלכו מנהיגי החברות, והאמצעים שבהם השתמשו גבורי האנודות השונות להשגת המטרה. כי הללו הלא היו אלה שהכריעו בהרבה פעמים את כף המאזנים לחובתם או לזכותם של הרעיונית שבשבילם נלחמו, שהסבו בנצחונן או מפלתן של הברות שונות. רבים, כמדומני, הרבים, אמרו ואומרים: התכלית מקדש את האמצעים! הנתיב המוביל אל הנצחין יוכל להסתמן גם בדם ואש ופגרי אדם... העיקי: הנצחון! הלא על הדגל שלנו חרות שם־ המפורש של משאת־נפש, של אידיאל רם ונשא ... והצדק הוא עם מי שתקיף מחביו ומכריעו. לא רק מאן דאלים גבר, אלא נם הצדיק! ואחדים, בני העליה המעטים שבמפלגות וסיעות אידיאליות באמת, ישנם שאמרו ואומרים: האמת והשלום אהבו. האמת סופה לנצח, אם גם לא נשתמש כמעשה אונס ואלמות. הצדק המחלט בהכרה שיפלם לו נתיב ודרך. אבל דרכי נועם ונתיבי שלום. בה במדה שרעיון המפלגה יותי קדוש ורם, בה במדד, צריך להיות זהיר בדבור ובמעשה, באמצעים המובילים להתגשמותו. נצחון העריצות הוא רק נצחון ארעי, זמני, נצחון שסופו כשלון וכליון. וכמדומני, שדברי ימי העולם התרביחי מוכיחים, כי שיטת האחרונים היא הנבונה. תחן עדיה ותצדק. בל האידעות הנאצלות הטהורות והקדושות ביסודן,