Jeschurun · 1924-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1924) · p. Seite 24

24 ה כרעדה כד מרחוק והביט בעינים מפיקות חיל ופחד בעצם יום החורף שהיה זהרו רוקי והולך על הספסלים הריקים וה,,גמרות״ הענוגות . . . מי־שהוא מלמל: "סורים היום, ובאמת נמצאים אנו במצב של תענית־־אסתר... אבל לכל העולם ואכל כפול לנו היהודים". חבריו נענעו לו בראשם, ובדמיונם פשטה התמונה מימי־הפורים הקודמים, כיצד זמרו ורקדו, התהוללו והשתובבו. בפנת מזרחית־צפדת ישב על מקומו הקבוע יוםף מקרושנביץ, אותו מתבודד ועגום .. . חסיד ועצוב . . . הוא עיין כספרי־המוסר שלו. הוא קם ממושבו בכל פעם כשהפצצוה החרידו את הבנין ותיבף ומיד הזד וישב, חזר ועיין, כאלו לא הביט בו כלל המות באלף העעים . .. ופתאום לפנות־ערב, כששלחה השמש את קרניה האחרונות מבעד החלונות הגדולים אל פני ה״בחורים" העגומים והצנומים, נשמעה נגינה קטנה מאהת הפנות... קומתו של יוסף מקרושנביץ נזדקפה בחלל הישיבה .. . הוא רץ אל קבוצה של בחורים, מכייז ואומר: — "נו, רבותי, למה כל החרדה הזאת? האומנם נבשל שמחת־ הסורים? אס בהמן אחד כך — כשהעולם כולו מלא "המניס" וכל ה״אחשורושים" לוהטים זה בזה — על אחת כמה וכמה שיהיה הנס עוד גדול יותר וגאולתנו שלמה יותר!.. . הן כל העולם עתידה להגאל .. . שישו ושמחו, פורים היום, לעבעדיג פריילאך! — והוא תנהב את ידו בזרוע של חביח, וחברו הבי יש לו וחבר חברו חבר יש לו, והרי הם מתהילים ב״שושנת יעקב׳,, ומעט מעט התלהבו כל בני הישיבה, הצטרפו אחד לאחד, יהודים מהבתים הסמוכים יצאו גם הם מחוריהם, נכנסו לתוך הישיבה ומצאו: קבוץ גדול של אנשים צעירים רוקד, מוחא כף, מזמר שיר של יום ובאמצע של קבוץ זה אותו בהוד עטם עצוב מתמיד ולומד מוסר . . . עיני כל הבחורים מתנוצצות, מזהירות, ונראה כאילו איזו עדה קדושה באה פתאם מרחוק אל תוך מדבר שמם זה, והיא הונגת כאן את חגה הצוהל באמצע עמק הבכא, חג עתיק יומין... וכה עבר הלילה. שכהו אימת החיילות ויהיו כלא היו. ולפני עלות השחר, כשגדל החושך ביותר, הלך וגדל רעם ההתלהבות, הלך תלה קול המזמרים: מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש, שיעמל ה—חת ה—ש—מש, תחת השמש אין יתרון, הא למעלה יש ויש הא למעלה יש — ו—יש! פזמון עתיק זה, מדברי רש״י בפרושו לסגלת קהלת, בקע את האדר המעורפל והלך גילה נת רעדה על לבן של המרקדים ... אולם כשזרחה החמה הביא מי שהוא את הבשורה: הרוסים טרשו — והאשכנזים כבשו את העיר ... דפוס ה. איטצקאדוסקי, ברלין.