Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · page 1

ירחון לתורה וילענינד היהדות חוכרת א. שנה רביעות אגרת מז החפץ־חיים שליפ״א. לצעירי עמנו באשכנז. בפקודת רבנו המאיר לישראל רבי ישראל־־מאיר הנהן שלימ״א סראדין, בעל הם׳ חפץ־חיים ומשנה ברורה, אני מתכבד לפרסם ברביס את האנרת המהורה הזאת אשר שלה לי, בתוספת בקשה מאת העורכים הנכבדים של עתוני ישראל באשכנז שיתנו אותה לפני קוראיהם בלשונה או בתרגומה. א. א. קפלן. אל וכר*) עלז לבי בראותי כי ארץ אשכנז התחילה להצמיח שושנים כטלפנים כשהיתה אכסניא של תורה. יתן ד׳ שיעלו מעלה מעלה. והנה הכתוב אומר: ועמך כלם צדיקים ונו'. ובאורו, כי קודם ימות המשיח יתברר הדבר בין כלל האומה הישראלית אשר עליו נאמר "חלק ה׳ עמד ובין יתר האנשים הפורשים מדרך האשת שעליהם הוא איטר "וברותי מכם המורדים והפושעים בי". ואמר הכתוב: ועמך, היינו מי שהוא בכלל העם, שעומד לימין דתנו [מניח תפלין ושומר שבח כדת ומתפלל בכל יום והולך בדרך התורה כמלפנים] הוא נחשב *) תתלתה של האגרת הזאת וסופה בדברים פרטיים הם, ואין לי להזכיר מתוכם כאן אלא מה שנוגע לכבודו של אכא־מאר• הגאון זצ״ל, שנן כתוב שם: ״... בנו של רעי ואהובי הגאון בתורה וצדיק במעשיו מהר׳־ ד אברהם אלי׳ זצ״ל מראקאוו, הנח הוא היה מידידי נפשי, מלבד גדלו בתורה היה בעל מדות תרומיות ובאהבתו לקרב לתורה היה נורא מאד, זכרו לחיי העוה״ב". עב״ל. א- א• ק.