Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 15

מד ל קו מ י אגדה 15 לקראתם, שנזדרז להגיע אליהם במוקדם, כדי להכניסם כפתח הקרוב למהר בכל עת בהכנסת אורחים. ב. במדרש חיי שרה: צדיקים כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימות. על¬ פי פשוט םיי המדרש, שאברי האדם הם רט״ח כננד רמ״ח מצוות עשה וימי השנה שם״ה כנגד שס״ה מצוות לא־תעשה. וזה אמר, שכשם שהם מהרין מאד במצוות עשה כך מהרין שלא לעבור על לא־תעשה, אף שהוא קשה יותר. ויתיוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי(כראשית כ״ה כ״ב). דרשו ז״ה בגיטטריא י״ב. ועל פי מדרש: אדם הראשון בקש שיוליד י׳יב בנים אמר לו הקב״ה שנים היו לך והרגו זה את זה ואתה מבקש י״ב? אף רבקה אמנו ע״ה בקשה להעמיד י״ב שבטים, ועכשו אמרה אם כן שהם הורגין זה את זה, למה ז״ה אנכי, כמנין י״ב, שאס שנים כך י״ב לא כל שכן. ד. ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אהלים(שם כ״ה כ״ח); על פי זה הוא דאיתא משל במדרש ששאל אליהו הנביא לצייד אהד מפני מה אינו לומד תורה ואמי לו שאין בו הכמה, אז ענה רו אליהו ז״ל היאך אתה מבין בינה יתירה להיות צייד. והכונה ליעקב ועשו. ה. ויתן לך האלהים (שם כ״ז כ׳־ה). אמרו הז״ל יתן ויחזור ויתן. המנה על־פי דברי החוקרים שאין מקרה מתמיד, וזהו שאמר הכתוב שיתן ויחזור ויתן ותראה שהיא השגחה פרטית ותאמין בד. ו. ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה (שם כיח י״ד), על פי שאמרו חז״ל טובה יתרה לנו שאנו מפוזרין בין האומות שבכך אנו מתקיטין, דאיתא במדרש: והנה סולם מוצב ארצה מלמד שהראה לו גלות, וכדי שלא יירא שיובלעו בין האומות, אמר לו שיפרצו בכל מקום ויתפזרו בכל העולם. ז. ואמרת לעברך ליעקב מנהר, היא שלוהה לאדוני לעשו (שם ל״ב י״ט). והלא כך היה צריך לומר: מגהה היא שלוחה לאדוני לעשו מאת עבדך יעקב? אך על¬ פי זה הוא אמרו הדל שכל המתנות שנתנו ישראל לאומות בכל ימי הגלות כדי להציל נפשותיהן עתידין לחזור לישראל בימות המשיח. וזה שרמז הכתוב: לעבדך ליעקב תושב לבסוף המנהה השלוחה לפי שעה לאדוני לעשו.