Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · page 1

רתז לתורה ולעגיבו היהדות & שנה רביעית ניסן—אייר תרפ״ג חוברת ב. רש״ר הירש זצ״ל בהעתקת הרב רבי י. א. הירשוביץ. חדש־האביב. עבר הסתו — עת הדממה והתרדמה, השביתה והגויעה לארץ ולאלפי אלפי רבבות יציריה. קול סופות וילל שערות הדליי, כפור וקרח, שלג וקפאון תמש יהלכו; רוה צח יפוה על גיא ונבע; החמה הופיעה כהדר גאונה ותפץ אור וחום; האדמה תעטה במעטה ירק דשא עם שלל צבעי פיחים ודודאים; עצי הגן והיער מעלים שרף ממעבי האדמה אל בדיהם וענפיהם, ויראו ראשי העלים הירוקים מתוך הכפתורים הדשנים, שהחלו להתבקע; על שדה ואחו החלו ההיים והתנועה, וקולות מקולות שונים ישמעו מפיות אין מספר; על פני רקיע השמים ועל הארץ מתחת ובמים מתחת לארץ — הכל יעלז ויקלם, הבל יתרועע ויתרונן והכל יתעודד לחיים ולשמחה; קול ששון וקול שמחה, קול רנה וצהלה ימלאו את כל חללו של עולם. גם האדם, העומד תחת השפעת חליפות הטבע, ואשר לכל מחזותיו יענה הד קול נפשו, המתאבל על כל ציץ נובל, והנעצב על כל קן נעזב, השמח לאור שמש וירח, והמזמר לקול הזמיר — יתעורר גם הוא עם כל היקום לחיים חדשים ויצא עם כל השורים יחד במחול משחקים, בתהיתס לו חיים ובשמחתם ישבע נחת; ובקרב עולם שמח ועלז זה יתהלכו אלפי אלפים אחינו בני ישראל שחוח, בלב נשבר ונדכה מעוצר רעה ויגון, במחשבה קפיאה מדאגה ויאוש. תחית היקום והתחדשות פני האדמה לא ייטיבו להם גהה ולא ירנינו לבבם, בנפשם עוד ישתרר החורף ברוב תקפו, עוד יתגעש רוחם בקרבם ויעשה בנפשם תלמים תלמים; רוח קרה ועזה עוד