Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 36

36 בעקבות תיראה לו מפלגתית — וקראת מעליה אל העם כי יהד ש את לבבו; כי יפתחהו בתורתו וישם בתוכו אהבה ויראה♦ (ק, בלשון פשוטה זו). .ישמעו נא הדברים האלה הישרים והברים בלי מליצות ועקיצות מעל כל במה כביהה אל כל לב רענן. לידע ולהודיע ולהודע, כי אין סיסמסנו אלא אחת: יראה ומעשים טובים. בלומר: היהדות של חורה ומצוות שואפת להרים את אוכלסי עמה עד לידי מדרגה כזו שאפילו מחשבת פגול אחת של בשל ובקל לא תוכל לעלות על מחשבתם. יי יתחנכו ויתכדלו אנשים ונשים כשרים מאד, שלוים ושמחים, קדושים ונאים, בעלי גבורת אמונה, דחקי פחז והבליו, שובני שלום ואוהבי נצח. -תמימות? כי. טי ששקע עוד יותר בחלודתס של הדורות האחרונים יאמר לי על דברי גם מלה קשה מזו: טפשות. אך תמימות וטפשות, יאמר לי, לקבוע אידיאולוגיה כזאת בשביל עבודת הכלל. אולם לאחר שלחש לך זה את דברי הבטול הללו אף אתה לחש לו ואמור לו: מי שאצבעותיו של היאוש המת נוקפות על לוח לבו יאמר כיברים האלה, דברי השבלונה. הן יודעים אנחנו בי הפדות האחת למשבר עמנו בחומר וברוח היא דרך התישובה הבריאה ליראת היהדות הרוממה — וכלום יש לנו הרשות להתביש מפני המלעינים ושלא להבריז בגלוי, השכם והכיז, על הפדות היחידה הזאת? מי זה תקע לידנו ואמר כי לא ישמע העם לנו? אם לא ישמעבמאותיו, אולי ישמע בעשרותיו. מ* זה פתה אותנו לכפור באפשרותה של חבורה אדירה מאצילי בני ישראל וצעירי ו שיתחילו להתעסק באמת ובתמים בטהרת הלבוהמעשים? מדוע לא? — הן אפשר! ואם באמת אי אפשר כלל, אז רק טעם אחד בדבר: מפני שאנחנו היחידים השואפים למדה זו כופרים באפשרות קיומה. עוד לא ריק העם — ואס ריק הוא, מןס, היהירים, הוא ייק.?קם ולא ממנו. עוד לא אלמן העם, עור לא נזיייש מנן־עדנה של היהדות. בנו האלמנות והגרושין, בנו ולא בו. דפוס ה. איטצקאזוסקי- ברלין•