Jeschurun
- Journal
- Jeschurun
- Volume
- 10 (1923)
- Issue
- Heft 11-12 (November 1923)
- Date
- 1923-11-01
- Page
- Seite 88 (sequence 12)
- Language
- German
- Belongs to
- additional
- OCR quality
- 70% known words query
- IRI
…/2292929-2293019--06618-2299842- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
88 עשרת הרוגי מלכות פה באלה אזכרה נהרג ברומי1) אבל האחרים מסתמא רדומים בארץ ישראל. ואולי בשביל זה ברשימות הראשונות אינו נחשב בין עשרה היוני מלכות. לס• זה נראה שעשרה הרוגי מלכות אשר מפרו את נפשם לקדושת השם באיץ ישראל הם: א) ר׳ שמעון ב) ר׳ ישמעאל ג) ר׳ עק־בא ד) ר״י בן בבא ה) ר׳ ר׳ חנינא בן תידיון ו) ר׳ הוצפית ז) ר״י הנחתום ה) ר״ש בן עזאי ט) ר׳ חנינא בן חכינא• י) ר״א בן חרסנא. ור״י בן דמא גם הוא נהרג אבל הוא קדש את השם בכיך רומי. ונסיים בתפלת הפייטן 2): חסידים אלו והריגתם אב הרהטים זכור אותם, זכותם וזבות אבותם יעמוד לבניהם בעת צרתם, צרתם ועלבונס שור ממרומים, והמלא על צאצאמי רחמים. ידזיאל איזהו יין השמשות. (המשך.) ואפשר שירצה המקשה לומר אס אמת הוא שאף במדינתנו הזמן שבין השקיעה לצה״ב לעולם לא יאריך עד כדי מהלך ד׳ מילין אפילו בימות הקיץ אם כן על כרחך אף החלק האחרון של הזמן הזה שהוא כפי ערך ג׳ ריבעי מיל דהיינו ג׳ חלקים מט״ז שהוא ביד." ש לא יאריך כל כך אלא יתקצד לפי חשבון וכיוון שכל משך הזמן במדינותינו לעולם לא יאריך יותר משעה נם הג׳ חלקים מט״ז יתקצרו לסי זה ואם בן למה זח מינלא בפומייהו דאינשי דשיעור בין השמשות י״ג מינוטין וחצי אלא על כרחך יש כאן שום אופן שעל ידיו יסכים מה שניאד, בחוש לחשבון רי׳ת שבאמת נם במדינותינו יש באן מהלך ד׳ מילין שלמים בין שקה״ח לצה״ב. אומר אני לפירוק שאלה זו אציע לפניך בקיצור דברי המנחת כהן בענין חשבון זמן ביה״ש במאמר ב׳ פ״ג. לאחר אריכות דברים שאין בהן צורך כאן מסיק שם: שיעור מהלך החמה בעוביו של רקיע וכן שיעור בין השמשות ושיעור הזמן שיש משקה״ח עד התחלת ביד,"ש משתנה לפי ערך אורך היום (מבל דבריו שם משמע שזה אינו תלוי אלא במציאות כמה משך הנשף אלא שבתחילה היה מסופק אם הוא במציאות שמשתנה הנשף לפי ערך שעות היום ומשום היי פשט ספקו ממה שכתב הרמב״ם שהנשף הוא בשעות זמניות וכנודע מספרי הרמב״ם נהירץ ליה שבילי דשמיא כך לשון המנחת כהן). ומשתנה גם כן לפי המקום ובארץ ישראל ובשאר ארצות שהן ברוחב שור, עמה הוא לעולם עשירית מן היום דהיינו שעה וחומש משעות זמניות ולפי זה נוכל לחשבו בבל יום מימות השנה ובארצות היושבות ביוחב 1ן אס לא נאמר שסה רומי הוא רק כינוי לקיסריא אכל אי; הוכחה לזה. 2) בסליחה למנחה ביוה״כ למנהג אשכנז.