Jeschurun · 1922-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1922) · page 1

שנה שלישית תמוז—אלול תרפ״ב הוברת ד. מכתבי רבי שמשון רפאל הירש ז■ ל. בהעתקת א. א. קפלן. ארור השופר והסליחות. א. כלה קיץ. החום האחרון בא ארצה ואל השלמות ישאף בל. ובקרני האור האחרונות יבקש כל צמח ויבקש כל חי את תם־הגטלו בשנה הזאת. באחרית ארגמנו יאדם תפוח ואחרית אשו ידליק יין. שרשי גדולים בעבי הקרקע וגרגרי זרע אשר בניר יבאו לידי גמרם. לדבש האחרון תדרוש הדבורה בגביעי פרחים אשר עוד מעט ואינם. את גרעינה האחרון תשא הנמלה אל בית אוצרה אשר לחורף. ואת אחרון .קשה תשא הסנונית מדי שובה אל הקן. וכלם יחפזון. הקץ ממשמש ובא. עוד מעט וקרא האדון... רצון בלם לקום ולהיות אח אשר עמדו להיות. רצון כל אחד לגמור ולעשות את אשר הוטל עליו לעשות. כי אין רצונו לבא לפני אדונו בעוד שברים אתו, בדברים שלא נגמרה מלאכתם, בשנת־קיום בה יחסר המזג. הרמה והרמש, החיה והעוף, הגבעול והירק, הגרעין והפרי — כלם ישאפו יהד לעשות רצון קונם ולהצליח אשר שלחם. והרק אך בקרב האדם לבדו עוד תשכן עצלה סציון והפך? עוד יתערה כאזרח חדלוךמחשבה הישן בחלומו עד נכון היום מבלי שום לב כי הנה האחרית, כי הנה וקרא האדון; מבלי שים עין על עצמו וסביבו, לא לפנים ולא לאחור; בלי לתפש בכנפיו את הזמן אשר יעוף למען השתמש ברגעו החולף לצרבי השתלמות בנצח נצחים?