Jeschurun · 1922-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1922) · p. Seite 74

74 ברור י הלכות עד ולענץ ט״ש לעיל בהערה ד׳ דהא דתני עולא (נזיר סה.) מת שהם־ אין לו תבוסה אולי אץ זה אלא בנקבר חסר מתהל^ןן אבל לא מחסר אחר כך והובאה שם ראי׳ לזה מהא דמשמע דבחדא מהתא מחתינהו עם דין רקב במם׳ נזיר נ*א ע״ב ובתום׳ שם, אינו מוכרח לע״ד דהא על ברחך לאו בחרא מהתא ננהו דהא חסרון לדין תבוסה איני אלא במד, שינטל מן החי וימות* כמ״ש בירושלמי וכמ״ש הרמב״ם בפ״ט מה׳ טומאת מת ואילו לענץ רקב גם אם חסר כל שהו אץ לו דץ זה כמבואר למעיין ברמב״ם שם וכיב להדיא בס׳ סדרי טהרות ואכמ״ל. * ולענץ טש״כ לעיל שדין הרקב תלוי בעצמות ע׳ נזיר נ׳א ע״א ובתד־ה אמר וכף וע׳ ירושלמי נדר פ״ב ה״ב אין רקב לבשר יש רקב לעצמות כהדא דתני בר קפרא ודקב עצמות קנאה ועי לחם משנה פ״ז מהי נזירות. ולעדן פלוגתא דרש״י וחום׳ בעפר קברות (נדה כ־ז) ע׳ ראיה ברורה לרש״י ז״ל מן התוספתא בגרסתה הנכונה שהביא הנר״א דל בפט״ז ממס׳ אהלות, וזה נוגע לנדון דידן אלא שאין כאן מקום להאריך יותר. והמלמד תורה לעמו ישראל יאיר עינינו בתורתו. דפוס ה. אימצקאדופקי, ברלין