Jeschurun · 1922-03-01 · Heft 3-4 (März 1922) · p. Seite 40

40 תקין טעיות מ תקון טעיות. לעדן מה שכתבתי ברשימת "חליפי שטות", בחוברת הישורון שלפני זו, כי מה שהוזכר בברייתא ראשה של גדר (ראש השנה כ״א.) כמעכב עדי הראיה שהלכו לבית דינו של רבן גמליאל ביבנה [ושם נזדקרה לי טעות בפליטת הקולמוס לכתוב "ירושלים" וצ״ל "יבנה"] להעיד על החדש, כונתם בזה להעיר נדר אשר בעבר הירדן והחכרה הרבה פעמים• בספר קדמוניות (ספר י״ז פרק ג׳, ג׳ ועוד) — וכן כתב ד״ר ש. קלין בספרו גאונרפיה־של־א״י — העירני ידידי הנכבד ד״ר שלזינגר מנהל בית־ הספר של עדת ישראל בברלין, שאי אפשר לפרש כן מפני ששנינו שם(ס״א מ׳ י״א) כי רק על מהלך לילה ויום מחללין את השבת, וגדר זו שבעבר הירק הלא היתד, רחוקה מאד מיבנה! וכן העירני אחר־כך בזה נם עמיתי מכבד דיר ש. הכהן גרינברג. ואמנם צדקו ממני, ודברים שאמרתי טעות הן בידי. אם לא שנאמר כי הרצים בסוסים או רוכבי הרכש היו מביאים נם ממרחק עדותם במהלך לילה ויום של סוס ורוכבו. וכמו ששנינו באותה משנה שאם היה חולה מרכיבו על החמור אולי הרכיבו גם את הבריא כשאין סיפק בידו להגיע לבית־דין עד המועד הראוי. וידידי הנכבד הרה״ג י.!ינברג הראה לי בזה דברי פרופי ש. קרויז בספר היובל של פרום׳ י. לוי(עמוד ט׳), ודעתו שם שהיתה משרה מיוחדת לשמירת הגדר בכרם שביבנה שט נתכנסו חכמי ישראל לישיבה ושזפר ראשה של נדר זו היה, ואין זה שם עיר כלל, ושלא כדברי המפרשים [וצריך לומר לפי זה שנזדמן במקרה בלוד ועכב את העדים]. ואמנם הנדר הזאת נזכרה בדברי חז״ל, כגון: כל העם מאחורי הגדר, ועוד. עיין שם בדבריו על גרסת הירושלמי(ר״ה פ״א ה״ו): "ח״ו שנתנדה ר׳ עקיבה אלא ראש גדר היה" שהוא מפרש כי רבי עקיבה היה ראש־גדר בכרם בימה, חוהי שאמרו כי ח״ו שנתנדה רבי עקיבה אלא "ששלח רבן גמליאל והעבירו מראשותו", כלומר: הורידו־-את רבי עקיבה ממשרה זו, וזה מתנגד לדעת הבבלי וגרסתו שלא רבי עקיבא עכבם אלא שזפר עכבם ואותו הוא שהוריד רבן גמליאל ממשרת ראש־גדר. אולם לפרוש זד, לא יתישב היטב סגנון הלשון "ושלח רבן גמליאל והעבירו מראשותו(או לגרסת הבבלי: והורידיהו מגדולתו) — להיכן שלח? הלא הנשיא והכרם והגדר והראש כלם היו׳ טבנה, ולא היה צריך לומר אלא: "והורידו רבן גמליאל וכו״י — א% שליחות מה זו עושה? הא אין זו אלא טעות שצריכה חקון. ולענין מה שכתבתי שם בשם הרמב״ם ז״ל בפרוש המשנה שיש לוד בעבר הירדן תמהו כל ידידי עד מאד, אך כבר תמה ע״ז גם הגר״א ז״ל בפרושו(שביעית פ״ט). אך מי יתן ויפרנסו לי דברי ר׳ אליעזר במשנה ראשונה דמם׳ גטין שאי אפשר בשום אופן לפרשם על לוד שביהודה שהרי מלוד עד הים ארק ישראל היא לענק הבאת גטין ואפילו הנפק שבים דין א״י להם בזה (עיי״ש ח׳ ע״א) ועל כרחנו שלוד זו היתה בנמל מזרח וכפרוש רש״י שם. ואיני בא כאן לקטע מסמרים בהשערתי על חליפי השמות מראשה של נדר לרבי עקיבא, כי ודאי שאין זו אלא השערה בעלמא, ואפשר שחדודה קודם ללבונה. ולבעלי הפרכות אני מרבה בהוראות כי העמידוני על האמת. א. א. ק. מסבה שאינה תלויה בהמערכת גשמם ההמשך מהמאמר "השפה העברית במהלך העתים".