Jeschurun · 1921-09-01 · Heft 9-10 (September 1921) · page 1

שנה שניה. אלול תרפ״א—תשרי תרפ״ב חוברת ה. מבית ומחוץ. (אל מול ספר ודדיו של מכם ברוד.) א. א. קפלן. # חדשות באות לעולם בין בחיים ובין בספרות. חזיונות תמוהים, אשר לא שערנו קודם את בואם, מתגלים לעינינו פתאום. הכל מתהפך והולך. אין לך יום שאין הדושו מרובה משל חברו, וכבר התרגלו בני־אדם כל כך בחדושים, כבי הסכינו בל־כך למהפכות פתאם זלשנוי ערכים כי יבוא, עד שאין שמים לב בלל גם להופעה חשובה ביותר, לשמש עולה או שמש שוקעת, מפני שפעמים בכל יום מתרחש ונשנה הזיון כזה. החיים והספרות תאומים הס. מה שיש בזה יש בזה. מה החיים מערערים. יסודות, מה החיים מחריבים נושנות וקובעים כלונסאות של דירת קבע או עראי לעוברים חדשים שיוצאים לעולם, הוא־הדין בספרות כן. וכמו עכשו כן גם לפנים- לא עמדה הספרות מלדת, אלא שהפרש גדול יש: לפנים כל רעיק חדש היה נולד בקולי קולות, הקרובים אל הנולד ברכוהו במזל־טוב והרחוקים ממנו השתדלו להתקרב לו ולבהנו במיטב מבטם. .אלו ואלו היו מרגישים בי רוח האדם רחש דבר חדש וכדאי לכל בן־דעת שיתענין בו ביכלתו. מעט מעט היה טיבו עושה לו מוניטין ולא הפתיע בל כך בבואו לפעולות. מה שאין כן עבשו. רעיון הולך ורעיון בא ואין ההמון שם על לב, רק בהגיעו להתממש בחיים, על ידי יחידי סגולתו גבורי כחו עושי דברו, רק אז יביטו יראו בו לקרבו או לרהקו. רק בהלכה למעשה מתענין המון בני האדם ולא בדברי תורה. כי הולך הוא טעק בסבלות יומו, שהוח תחת משאו, בוחן ובודק בצרור החיים עד מקום שית מגעת להתיר את קשריו הנרדיים, ואץ לו שהות לשמוע לקח. מה לו ולאותו גדול שחקר ודרש במופלא ומכוסה? וכי לא די לו בתורת