Jeschurun · 1921-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1921) · page 185

&7 עשו מונו לחורה עט אל הרחוב היהודי, הופכים את אהלי יעקב על פניהם, הורסים אח בתי התורה וגורפים אח כל הנמצאים שם אל תוך השבולת שלהם; ואפילו ניצל אחה ביוד־אולפנא מס טכליץ, עולים ומבצבצים המים אל הוכו, הולכים ונשפכים ו מ מ ז ג י ם את יין התורה השמור בקרבו עד כי יפוג מעמו וריחו ותשתנה חזותו עד לבלי הכיר. והרי הכל מרגישים כי כמישת התורה בארצות המערב עומדת ביחס ישר אל הפרחת ההשכלה ועלית התרבות של עמי הנכר שם; והרי לדאבוננו עינינו רואות כי בכל מקום ובכל זמן שעושה התרבות הנכריה בארץ פזורנו ציצים ופרחים, מיד מתחילים ממשים ונובלים הציצים והפרחים של תרבותנו אנו בכלל ושל תוה״ק בפרט; ואם ספרד היתד, כיוצאה מן הכלל וימי הפריחה של תוה״ק וחכמתנו העברית חלו באותה תקופה שאף התרמת העברית עלתה בד, כפורחת, הטעם ברור, מפני שזו לא ד,יתזז נכריה אלא מולדת־בית, מחמת שהיא והתרבות העברית אחיות הן מלדה ומבטן ומגזע שם ממאן, ומד,אי טעמא לא רק שלא דחקה האחות הערבית את רגלי אחותה העברית, אלא שעוד אמצה ידה ותלך אתה שלובת זרוע. נאזרים במסקנות הללו השאולות מגנזי התולדה ומנוסות במערכותיה, נצא נא לתור את ארצות סדרנו, היש לנו כעת במזרח או במערב מקום מסוגל למרכז לתרמתנו העתיקה — לתורתנו הקדושה? והנה המערב למערבה מרוסיא ופולין עם הופעות החיים שלו שדברנו עליהן, הנטועות כמסמרות עמוק עמוק בשרשי ההויה שם, מדאי יאמר: לא בי הוא; אמנם אפשר להכניס לפי שעה זרם תורד, בעצמות הרטומת שבאו שמה מהמזרח ואין אנו רשאים ח״ו לפטור עצמנו מחובה זו, מעשות אכסניא לתורה במקוב שאפשר, אבל לא נשלה נפשנו בשוא להאמין שתבנה לד, שם דירת קבע לאורך ימים; למד,"ד, למי שנעץ קנה בים שסופו מדאי להעקר ולהשטף מגלי הים הסוערים עליו מסביב. והמזרח? היתד, לנו שם רוסיא שכל התנאים שמנינו כמעט שנתקימי בה: רוב מנינה של האומד, ישב כאן צפוף בתחום המושב ביהס תדירי ובקשר הדדי של חלקיו; רדיפות הממשלה בכל מוראן הגדול לא היה אליבא דאמת פצען אנוש. מחמת שתמיד היד, אפשר ללחוש על המיה ע״י מתן בסתר; כנגד זה מצא האדי מישראל ברוסיא בכמה ענפי הכלכלה שהיה מושל בהם בכיפה פרנסתו בריוח ולא בדוחק, בנחה ולא בצער; הקולטורא הרוסית עוד טרם יצאה מחתוליה ועוד טרם פשטה ידה לפרוש מצודתה על כל החיים עד כדי לשים מהנק להנשמה העבריה: אולם איה עכשיו רוסיא? שמא תאמר, פולניה? כלך לך מתקוד. זו נ השנאה לישראל זוחלת שם בין כל שדרות עם הארץ וארסה מחלחל'ומפעפע בכל אברי האומה הפולנית ומרעיל את כל קיומו של היהודי; טיפי ארס זה נוקבים דורדים עד תוך חלל הפרנסה היהודית ומכבידים עליה בנטל עופרת; הקולטורא וצורת החיים שם אמנם עדיין אינה שמה מועקה כ״כ על הנשמה העברית, אבל אל נא נשיה