Jeschurun · 1921-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1921) · page 173

ביאורי מקרא עפ״י השואה עם ערביה 91 צא בנקודה על העי״ןובפל הרי״ש — וענינו: כחש באיש; וגם: התעלם מאיש כלי כל השגחה עליו. והמשורר אטר כי כל אלה אשר ישאו שם ה׳ על שפתם עושים זה רק למזמה ואך שוא וכחש בלשונם, כי אץ שמים לבם אל ה׳. והנביא שמואל אומר אל שאול כי ה׳ סר מעליו וכמו אדב לו הסתיר פניו טמנו. ל״ג. המה כרוי לחמי(איוב ר ר). מלת כרוי לפי המשך הענין רומזת אל דבר גמאם ובאמת בעי־בית שרש כדא יש לו מובן: זרק דבר מאכל מפיו באשר הוא נמאס ונעפש, וזה יתישב היטיב למה שאחריו. וא״כ הכ״ף פה אינו לדמיון כי אם משרש המלה. ליד. ותגרע אליך חכמה (שם ט״ו חי). כל עמל המפרשים לבאר מלת ותגרע מלשון גרעון במובן Verminderung אך לשוא הוא, כי אינו ענין לכאן כלל. אך פתרון נכון הוא מלשון ערבית, ששם מלת נרע — בנקודה על הגימ״ל — הוראתה: שתה בתיאבון גדול, וגם תפוש דבר מה לעצמו בחזקה וא״כ ענץ הכתוב: היאך תפשת לך כל הכמה שבעולם? ל״ה. לא ידעתי אכנה (שם ל״ב, כ״א—כ״ב) גם פה יש לנו לשון ערבית לסיוע בפירוש מלת אכנה, כי יש שם שרש כן —בכפל הנו״ן, וידוע כי בשתי הלשונות הערבית והעברית הכפולים והנחים מתחלפים זה בזה — אשר הוראתו כמו כסה על פשעי איש, ונם נשא את פניו בשבילם, וע״כ ענין הכתוב: לא ידעתי לישא פני איש — כמו המאמר הקדום — ולכסות על פשעיו. פסק־דין על חובתנו בישוב הארץ מאת רבני ליטא, אחדי גמר הדפסתה של החוברת הזאת הגיעו אלינז מקובנה הדברים הבאים להלן. המערבת. מועצת הרבנים בליטא, בדונה על שאלת הארץ ביום תשעה באייר תרפ״א, באה לידי דגיה, כי ארצנו הקדושה לא תוכל להגיע על־ידינו לידי בנין רק בהשתתפותה של כ ל האומה הישראלית בעבודת הבניה הזאת. כ ל בני ישראל חייבים מעתה להמציא את הסכומים הגדולים הצריכים לבנין הארץ. בנוגע ל״קרךהיסוד" סוברת מועצת הרבנים בליטא כי אין זה מן הראוי ולא מן הדין שתשמש בתור ענין מפלגתי, כי אם בתור ענינו של כ ל העם. על דבר תעודתה של ״קיךהיסוד״ כבר באו, לדאבוננו, לידי סכסוכים — כמו בין החרדים כך בין הציונים; על כן תובעת מועצת הרבנים בליטא מאת כל המפלגות והקבוצות