Jeschurun · 1921-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1921) · page 171

שנה שניה♦ אייר-מיון הרפ״א חוברת נ. מ. ו. אותות ומופתים. ד׳ר יצחק ברויר נתב לאמר: התורה איננה רק משפט דחה של האומה הישראלית, באופן שיהא אפשר למפלנה אחת בתיך אומה זו שתתנגד אל התורה, בשם שהיא מתנגדת לדת בכלל, בה בשעה שמפלגת אחרת כתוך אדמה זו תכריז על עצמה שהיא שלמד, עם התורה ואפוטרופסית לה♦ התורה היא משפטה של האומה הישראלית עצמה, היא הערס היחידי להתהוותה, באופן שאם יתנגד מי־ שהוא למשפט זה או יפחית את ערבו עד כדי ענין מפלגתי, הרי הוא נותן את עמו, אם ברצונו או שלא ברצונו, לבוא לידי כליה — "חס ושלום" יש להוסיף על זה, כשטתרגטין את האמור ללשוננו אנו, מתוך השפה הגרמנית שבה נכתב. וכי אין הדברים הללו המשך למד, שנאמר במקום הזה לפני שני חדשים: ״התורה מצד זה, וישראל מצד זה — פנים אל פנים ידברו נא אלד. ואל נשים את המפלגה למליץ בינותם"?1) כן, המשך. ולא המשך בלבד באותו דרך עצמו, כי אם קפיצת הדרך חשובה יש לראות בכאן, מן העיון אל המעשה. כי לא בתור הלבדדלקריאה כי אם בתור הלכו־,־למעשה, בתור דברי־קבע למעשי צבור, נאמרו הדברים האלה באספת חברים ונדפסו "בגליונות של אגודת ישראל" הנספחים אל השבועון "איזראליט".2) שם המאמר הזה שבו נכתבו הדברים האלה המטריפים את המפלגתיות בישראל עשוי ומתוקן כל צרבו דוקא בנוסח מפלגתי, על־סי תורת "ספר יצירה״־החדש שבו נבראו כל מיני מפלגותינו. כשאתה בא לתרגם את שם המאמר לשפת עבר צחה I1 עיין «ישורוף־ב׳ ש. ז.