Jeschurun · 1920-09-01 · Heft 9-10 (September 1920) · p. Seite 105

סדר גם ע'י שליח לקבלה. 105 ¬צ¬ ומו¬. נבאר בקיצור הסדר שסדרני כל דבר בטעמו ונימוקו. מה שהצרכנו להשוות עצמם עם השליה קודס שתתרצה לשליחותו כ״ה בסדר נ״ש סי״ב גבי שליח להולכה גדי שלא יטעון עדין לא נתרציתי ואיכא לעז. סעיף א׳. יזמין ב״ד של שלשה. היינו אם רוצין לקיים החתימות אבל אם אין רצונם לעשות הנפק■מדינא א״צ ב״ד. סעיף נ׳. הערים יכירו את האשה. זה פשוט בטעמו דאם אינן יודעין שזו היא אשתו של פלוני לא הוי שליחות. והיה נראה לנו דהיה צריך לחקור אם יש בעיר עוד אחר ששמו בשמו מיהו לסי שעיקר חששא זו בשעת נתינת הגט לא הטדחנו עצמנו לחקור אחר זה. סעיף ד׳. לבדוק את האשה אם היא גדולה. כ״ה בש״ע סקט׳יא סכ״ח. ולכאורה נראה דאיירי דוקא אם נתקי־שה ע״י אביה כשהיא קטנה דהוי קדושין דאורייתא ודילמא עדיין היא קטנה ואינה עושה שליח אבל אם נתקדשה ע״י עצמה בנון בנדון שלפנינו א׳־כ א״צ בדיקה דממ״נ דאם היא קטנה הרי לא היו קידושיה קידושין, מיהו הפוסקים לא חילקו בכך. וצ״ל דסברי דאף אם נימא דקידושיה לא היו קידושין ט״מ עכ״ם מיאון בעיא והכא אין באן לא גט ולא מיאון. א״נ יייל דחיישינן דבשעת שליחות היא קטנה ולאח״ב נעשית גדולה וכמ״ד ביבמות דק״ט דגדלו קידושין בהדה והוי קידושי דאורייתא אע״ג דלא בעל ואע״ג דהפוסקים לא פסקו כן מ׳ימ יייל דחששו להומרא. ועי בד״מ שהקשה כעין זה גבי קטן. סעיף כ״ג. השליח לא ימסור שליחותו לשליה אחר. דבר זה פשוט בטעמו כיון דקיי״ל בסקמ״א סמ״ג דאין שליח קבלה עושה שליח א״כ אם עשה שליה אחר לא מד,ני והוא כבר סלק עצמו משליחותו וצריך מנוי מחדש דדוקא גבי אשה קיי״ל שם סמ״ד אם עשתה שליה אחר לא ביטלה השליח הראשון אבל השליח ביון שאין בידו לעשות כן הוי ביטול. ובאמת בעיטור כתב בנוסח של שטר הרשאה של ש״ק ואני נותן לך רשות לעשות שליח וכו׳ אבל אנן לא קיי״ל כן וכן אם אס כותב שיקבל הגט משליח בעלה כיון דקיי״ל סקמ״א דאינו רשאי לקבל מיד שליה בעלה א״כ השליחות וההרשאה בטלים. ודע שטה שהארכנו לפרש בהרשאה כל פרטי הדברים אע״ג דבהרשאה של שליח הולכה אין מאריכין כל כך היינו משום דהתם ההרשאה אינה מעכבת, ואפי׳ נאבדה, הגט כשר ואעפ״י בן ב׳ הב״י דאם השמיט בה דבר שעיקר השליחות תלוי בו ההרשאה פסולה, וכ״ש בהרשאה של ש״ק שעליה אנו סומכין ומתידין א״א לעלמא ע״כ צריך הב״ד של הנתינה לעיין ולידע כל פרט ופרט אם נעשה כדינו ואם השמיט דבר אחד מדברים המעכבים ודאי ההרשאה פסולה. והנה אנחנו לא כתבנו הנפק על ההרשאה לפי שידענו שאנחנו נהיה הב״ד שיסדרו הגט ועלה בלבנו ספק אם הב״ד החתומים על ההנפק יכולים להיות ממסדרי הגט ומקום הספק הוא מהא דקיי״ל בח״מ סמ״ו סכ״ב דייני קיום לא יהיו קרובים להדיינים שדנים על המלוח עצמה וא״כ ב״ש שדייני הקיום הם עצמם דנים על המלוח דפסולין ובאמת שאפשר לחלק דסדור הגט לא מיקרי דין כמ״ש רמ״א בסדר הגט וכן משמע מט״ש בסדר מהר״ם סדר גט שלישי ס״ח דיכולים הב״ד להיות