Jeschurun · 1920-09-01 · Heft 9-10 (September 1920) · p. Seite 87

עזרה בצרה. 87 re סופרי ישראל ועתונאיו, דעו כי צופים אתם לעמנו, זכרו, כי פפה זו התלויה כפי עטכם, לא של דיו היא, אלא של דם, דם עמכם ישראל, דם טפיו ועולליו, דם זקניו וישישיו, דם בניו ובנותיו, שממקור אחד באו ובתור אומה מיוחדת ומאוחדת חיים הם בהוד, ועתידים לחיות גם לעתיד לבוא, ועליכם החובה הקדושה מוטלת להעיר ולעורר רגש האחוה הישראלית בלבות קוראיכם, לבלי תת פונה להם עד אשר ימלאו את חובתם לעמם המסכן יד,מדוכא, חובת בנים נאמנים. ואתם כלכם הדבקים בד׳ אלקי ישראל ובעם ישראל, הראו, כי זוכרים אתם את דברי החכם מכל אדם: לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים; עת לאהוב ועת לשנוא עת מלחמה ועת שלום. שלום לרחוק ולקרוב, שלום לכל אשר בשם ישראל יכונה וטובת עם ישראל ובניו נוגע עד לבו, כי לא מצא הקב״ח כלי מהדק ברכה לישראל אלא השלום. או אז, אולי יחוס, אולי ירחם שארית ישראל הנותן מציון תשועת ישראל! ד״ר שמואל קליין: שרידים מאוצר הגנוז. א. זולת על "המשמרות". שני פיוטים (שהם שלשה) לתשעה באב — מעשי ידי ר׳ א ל ע ז ר קליד — נשארו לנו, אשר בהם השתמש הפייטן הגדול ברשימת משמרות כהונה בדברי הימים אי כ״ד ז׳—י״ח וב״כרייתא של כ״ד משמרות", והם: א) הקינה המתחלת: ״איבה ישכה חבצלת השרון״; ב) הקרובה: "זכיר איכה אט שפתינו" (נמצאה במחזור רומי) ונספח אליו ג) המשך הקרובה הזאת — הקינה "שבת סורר. משלשה פיוטים אלה דברתי בספרי "בייטרעגע צור געאגראפיא אונד געשיכטע גאלילעאם" (לייפציג 1909) והראתי שם רב ערכם של פיוטים אלה בפרט לענין ידיעת הטופוגרפיא של ארץ הגליל בזמן התנאים והאמוראים, כי על ידם טדעו לנו יותר מעשרים מקומות, אשר בהם ישבו משפחות ממשמרות כהונה אחר חרבן בית שני. — מה מאד שטחתי כאשר הודיע לי לפני איזה חדשים ידידי הרב החכם הנכבד מה״ר חיים ב ר א ד י נ״י — הרב הראשי בפראג — כי נמצאו איזה עלים אשר הובאו מהגניזה של מצרים אל אוצר כ״י ב א ו כ ס פ ו ר ד, מכילים פיוטים קדמונים על המשמרות. מיד כתבתי אל פקיד האוצר, הפרום׳ א. ק ו י ל ע י והוא הטיב לצות