Jeschurun · 1920-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1920) · p. [Seite]

שנה ראשונה. חוברת ג. אייר־־סיון תר״פ מצדיק הרבים. ופעולותיו של הגאון רבי עזריאל הילדפהיימר זצ״ל. למלאת מאה שנה להולדתו. (כ״זאייר תק״פ—ב׳״ז אייר תר״פ.) והמשכילים יזהרו בוחר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד: (דניאל י״ב נ׳). הבל מודים שהיהדות החרדית שבמערב א־רופה הולכת ומתמתחת, מתרחבת ומתעשרת בזמן האחרון, למרות שעדיין נושאת היא עליה חותם של יציר רך בעצם תקופת התהוותו. בבל פנה שאנו פונים רואים אנו תנועה וחיים יהודיים המחייבים אותנו להתיחם אליהם ברגשי כבוד. רואים אנו במהנת החרדים כאן שאיפה כבירה לפעולות ומעשים ברוח ישראל סבא, תשוקה להתעמקות בתרבות ישראל ואוצרות רוחו, התאמצות להגדיל פה ושם ידיעת התורה, הפין ורצון ליצירת או קביעת ערכין עתיקים־ חדשים יהודיים, טפול בפרובליפות הקשות הנוגעות לחיי היהדות־ קצת שאיפה להתאחדות עם היהדות המזרחית, רבת התבן ועשירת הדעת והתכונות היהודיות בעצם תמן. בקצרה: נראים פה לפנינו חיים יהודיים תוססים טיבי ענין ומרבי התקוות. אין כאן המקום וגם אין ברצוני הפעם לדבר בארוכה ע״ד השתלשלות המקרים ותולדת המפלגה החשובה הזאת. בכל מה שכתבתי עד כה, חפצתי רק להראות על הופעה זו בחיי עטנו שיש לה ערך היסטורי חשיב מיוחד ועל האישיות המזהירה ד״ר ש. גרינברג. השקפה על חייו