Jeschurun · 1920-03-01 · Heft 3-4 (März 1920) · p. Seite 26

כו ישרון 26 הלא המה בעבר הירדן וגר ולהלן הוא אומר ויעבר אבדם בארץ וגר מה אלון מורה האמור להלן שכם אף אלון מורה האמור כאן שכם אתם במה למדתם• עב״ל הספרי (וע׳ סוטה לג0 והנה אם נעיין בספרי כותים נמצא שם ריש פ' ראה י״א ל' בסוף הפסוק אצל אלון מורה הוסיפו מול שכם בזיוף כדי להראות שהר גריזים והר עיבל האמורים כאן מונחים בארץ הכותים ואמר להם ר״א ב״ר יוסי לא ההניתם כלום בזיופכם שאף אנו מודים שהר גריזים ועיבל דכאן הם אצל שכם אבל אנו לומדים זה מגזירה שוה מפסוק דאברם׳ אבל אתם החולקים על הקבלה ולית לכם גז״ש במה למדתם ועל כן הוכרחתם לזייף את התורה• ח• שאלה• בע״ז דף ס״ו ע״א תום׳ ד״ה תבלין של ב' וג' שמות אסורין ומצטרפין וכר דר״ש לא פליג בנתינת טעם לקדירה אלא מודה דמצטרפין כדחזינן דאע״ג דלא גזרו על תערובת דמאי וכר עכ״ל התוס׳• דבריהם אלו אין להם שחר׳ ומא שמוגה בצדו: צ״ל: כדחזקיה (תחת כדחזינן) לא העלה ארוכה דמאי קאמר דאע״ג דלא גזרו על תערובת דמאי׳ מה טעם הוא זה דמצטרפין כדחזקיה• תשובה• באמת ההגהה שנדפסה על הגליון אינה נכונה ואין להגיה מלת כדחזינן׳ אבל מאמר שלם מדבור תום' זה נעתק ממקומו אל מקום שלאחריו וכן צ״ל: אלא מודה דמצטרפין׳ והא דטעמא לא בטיל כדחזינן דאע״ג דלא גזרו על תערובת דמאי אפילו הכי קאמר (חולין ו) שאני שאור ותבלין דלטעמא עבידי ולא בטלי׳ לא בעי למימר דלא בטיל כלל אלא דלא בטיל כדין שאר איסורין אבל בטל ודאי שפיר וכר ע״כ• והפי' פשוט לכל מבין• ואגב אורחא אציגה לפניך עוד דוגמא שנעתקה שורה ממקומה אל מקום אחר במהרש״א לכתובות ק״ג ע״ב וכן צ״ל שם: ע״ב בד״ה אותו היום כר שהיו קורין אותו רבינו הקדוש עכ״ל וכמסקנא דלעולם לא תיפוך וק״ל• בא״ד י״ל קדושה בכלל והרר״ח כהן כר היינו קדושת כהונה כר עכ״ל׳ דהשתא ניחא דלא חשיב התם נמי בטלה קדושה דבענין אחר איירי לענין קדושת כהונה שבאותו יום אבל בטלה ענוה ויראה דקאמר היינו מידות היראה והענוה קאמר וק״ל• אחר שכתבתי זה ראיתי שכבר הודפס דבור זה של מהרש״א על נכון בש״ס הקטן שהדפיס ר' אברהם זאב זאלאמאן׳ ואחריו ג״כ בש״ס ווילנא• מ¬ שאלה• חולין פ״ז ע״א וכי חזר ונתגלה מאי הוי הא אידהי ליה׳ ופירש״י הא אידחי ליה מכסוי דהא כיסהו ונתגלה פטור מלכסות עכ״ל• וקשה מאי ענין כיסהו ונתגלה לכיסהו הרוח ונתגלה׳ בשלמא כיסהו ונתגלה פטור דשם הוא בעצמו עשה כבר את המצוד. וא״צ לעשות פעם אחרת כדאמר בגמ' קודם לכן וכסהו מיעוטא הוא משא״כ בכיסהו הרוח ונתגלה דהוא לא עשה כלל את המצוד, אלא