Jeschurun · 1920-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1920) · p. Seite 18

18. עת לעשות• יח• כל מפלגה וכל שטה לחיים׳ לתחיה ולהתקימות׳ והרצון הזה מתבטא בהטעמה ובהדגשה יתרה• עמים קטנים׳ קטנטנים ופעוטים שכבר אבד שברם וכבר התיאשו מגאולה׳ עמים שמעולם לא היו גורמים השובים בהתפתחות האנושיות קמים פתאום ולתמהונם הם לתחיה ולהפרחה׳ מפלגות אשר הביטו עליהן תמיד בבת־ צחוק ובמנוד־ראש היו לשולטות בעולם• למראה נחמת רבים זו עומד לו היהודי עם גבו העקום׳ עם מצחו המקומט׳ עם מקלו ותרמילו בידו הכן לנדודים חדשים על אם־הדרך ומקשה ושואל: רבש״ע! כל עולמך לא בראת אלא בשביל ישראל עם קדשך׳ מי גרם את המלחמה כלה? היהודי׳ באשר הוא הקפיטליסט׳ יאמרו הסוציאליסטים: מי גרם להפסקת המלחמה ולמצב השלום? היהודי׳ בהיותו מה ולב הסוציאליסטים והפציפיסטים. יאמרו "ידידינו" הקנאים הלאומיים; מי הביא את הבולשויסמוס לעולמי רק היהודי׳ בהיותו מהפכן׳ יאמרו השחורים המכנים א״ע לבנים: במי צר-יך ללחום ופרנסת מי צריך לקפח י של היהודי בהיותו הסוחר׳ הרוכל וכד׳ יאמרו השחורים המכנים א״ע אדומים• היוצא מזה׳ שהיהודי המסכן הוא המסובב והוא המסובב בגוף אחד׳ על ידו ובשבילו נעשה הכל• ואיה נמצאה אפוא סירתנו אנו הקטנה בים הסוער והזועף הזה? שמוני נוטרה את הכרמים וכרמי שלי לא נטרתי׳ אין לך תוכחה גדולה מזו• והיהודי החרד ימשיך ויוסיף לשאול; רבש״ע! כל עולמך הגדול והיפה לא בראת אלא בשביל תורתך הקדושה׳ עליה מסרו אבותינו הגדולים את נפשם בחבה׳ היא שעמדה לאבותינו ולנו שלא נטמענו ולא אבדנו׳ היא שהלויתנו כאם נאמנה בכל גלויותנו ונדודינו הרבים׳ היא היא שסבלה גם במלחמה הנוראה הזאת עוד יותר מאתנו: הישיבות נחרבו ונתפזרו׳ אבני קודש תשתפכנה בראש כל חוצות׳ צעירים שהקדישו את ימיהם למשאת־ נפשם; תורה ועבודה׳ עומדים עכשיו ערירים׳ עזובים ונהפרים עד שהולכים גם הם לבסוף איש אחדי בצעו׳ משתקעים ומתערבים גם הם בהמון הצידים ורודפים אחדי הממון• יחידי סגולה התאוננו מקודם על שהתורה מונחת בקרן־זוית׳ מה נאמר עכשיו אם גם קרן־זוית זו נתרוקנה ומאומה אין בה? לאיזו פנה שנעיף את מבטנו בכל מקום רק קרירות׳ אדישות׳ לאות׳ התרשלות ביחס אל התורה ואל לומדיה• אצל האחים הרחוקים מההורה ומסגולות העתיקות של האומה אמנם נראה לפחות השתדלות מצדם לפעול לטובת העם׳ אחת היא׳ אם ובאיזו תוצאה• ואנחנו׳ מה היה אתנו׳ הלעולם לא נקום ולא נתעורר מתרדמתנו׳ הלעולם נשב בחבוק ידים? אלף נכנסים לבית־המדרש ואחד מהם יצא להוראה׳ אמרו חז״ל׳ אם האדישות כלפי התורה׳ למודה ולומדיה תמשך ה״ו עוד זמן מה׳ אז יש לחשוש שאלף יצאו להוראה במקום שאולי אף אחד לא נכנס לבית־מדרש• אך אל נא תשאלו איזה מורים ומנהיגים יהיו אלה• אם נמשיך להביט בשויון ־ נפש איך ששריד מקדשנו: בית ־ המדרש הוא חרב ובטל ולא נתעודד לבנותו ולהקימו׳ אז אל נא נשתומם׳ אל נא נתאונן אח״כ אם נראה דור חדש שירקוד רקודים שטניים על קברותנו׳ דור שימלא פיו צחוק על קדשינו׳ כי ידוע נדע׳ כי רק אנחנו׳ רק ידינו שפכו את הדם הזה• מוסדות מודרנים יכולים אמנם לשמש באותן המדינות אשר למוד התורה