Jeschurun · 1920-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1920) · p. Seite 7

7. ישרון ז• ולולא דמסתפינא הייתי מהדש דבר בפי־׳ ברכת היטיבה שופטינו. הנה לפי הנ״ל קודם תקוץ ברכת המינים היו אומרים בנופה ברכה זו בפירוש: היטיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה למען אשר.ישפטו כל התועים על דעתך. והנה מלישנא דתפילה זו משמע שניתקן בעת אשר שופטי ישראל היו אנשים שאינם הגונים לשפוט ושפטו שלא כדין תורה" ועל כן תקנו חכמים להתפלל בכל יום שייטיב היטי״ת שופטינו כבראשונה כדי שיעשה דין ברשעים. וקשה דהרי אכנה״ג בימי עזרא תקנו שמונה עשרה׳ ואז הרי כל השופטים נתמנו ע״י עזרא וסיעתו כמבואר בכפר עזרא ז, כ״ה ובודאי לא מינו אלא אנשים צדיקים שעשו דין ברשעים ולמה תקנו שיתפללו השיבה שופטינו כבראשונה׳ ואין לומר דקצת שופטים נתמנו ע״י מלכי פרם והפחית שהיו רשעים דהר* המלך אמר לעזרא ואנת עזרא וגו, מני שפטין ודינן וגו, הרי המפר הכל ביד עזרא ונתן לו רשות לענוש כל העוברים על הדת במות ובעונש נכפיץ ולאסורין כמבואר שם בקרא ואף דאיכא למימר דתקנו י"ח ברכות קודם ביאת עזרא מ״מ זה דוחק דהרי עזרא היה ראש לכנסת הגדולה כמבואר בנחמיה ח׳ וט, וי' ובנחמיה י, נקודים בשמות אנשי כנפיה הלזו וזה היה הכל בימי עזרא. אשר ע״כ צ״ל דאף דאכנ״ה תקנו י״ה ברכות מ״מ איזה ברכות נשתנו מחכמים שאחריו לפי צורך הזמן׳ וכמו שהוסיפו ביבנה ברכת המינים כן הוסיפו ג״כ בנופח קצת ברכות לפי צורך הזמן בעתות הקודמות. ומעתה י״ל דעזרא ואכנה״ג תקנו בקשת דין ברשעים כגון בכותים וקצת מרשעי ישראל שהיו מסייעין אותם ולא היה ביד הב״ד כה לענשם׳ ועיין נחמיה וי י״ז וי״ח ובקשה זאת לא היתה נגד שופטי ישראל׳ כי הם שפטו כדת וכדין׳ אמנם בימי שמעון בן שטח מצינו במגילת תענית פ״ד שהיו כל הסנהדרין צדוקים ושפטו שלא כדין תורה עפ״י ספר גזירתא שבדו להם׳ וגם מצינו עוד מסופר שהשופטים שבימים ההם היו רשעים׳ כי ינאי המלך שהיה צדוקי מנה אנשים שאינם מהוגנים לשופטים על הארץ כאשר ביארתי זאת במקום אחר. ובימים ההם תקנו חכמי הפרושים הנופח של השיבה שופטינו כבראשונה למען אשר ישפטו כל התועים על דעתך׳ והתועים היו הצדוקים שתעו אחרי צדוק ובייתוס ותלמידיהן ופירשו התורה שלא כדת ושפטו שלא כדין שאמרו דרך משל עין תחת עין שן תחת שן ממש ודנו בשריפה בחבילי זמורות והרשיעו את הצדיק הצדיקו את הרשע. ובאמת נתקבלה תפילת החכמים מהקב״ה כי אחרי זמן לא כביר החזיר שמעון בן שטח העטרה ליושנה ועשה דין ברשעים כמסופר בדברי הימים. ואעפ״כ התפילה שתקנו לא זזה ממקומה׳ כי אחרי שנים מעטות מתה שלמצה המלכה אחות שמעון בן שטח והצדוקים הרימו ראש׳ ובזמן מאוהד מלך הורדוס הרשע והרומיים שלטו בא״י בזדון כרצונם׳ ועל כן נתקיימה התפילה בנוסח שתיקנו שמעון בן שטח וסיעתו עד שתקנו ברכת המינים ביבנה.— אחר זה ראיתי בברכי יוסף א״ח סי, ק״י שהביא נוסח תפילת הביננו כמו שמצאו בספר כ״י של ישעיה הראשון שם כתוב הנוסח: והטועים בדתך תשפוט׳ וזה מבואר כמ״ש לעיל שנוסח התפלה היה נגד הצדוקים שהיו טועים בדת׳ דמפתמא תקנו נוסחא קצרה של הביננו מעין עיקר התפילה.