Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1919-01-01 · 1/3 (Januar-Juni 1919) · p. Seite 31

31 אלא לדני מצוד, מיצמע דלא טיתיקמ׳ סילתייהו כתנא, אלא כל חד וחד איין כיליד הנא־:דידה. יהא ר אליע:־ דנשמיך דאמ׳ ככי זו עלי [אין מעיב־ן לו בה. מיצו דאה־־א בהנאה. יא•: ממה נפ׳צך בחד טילתא קא* אי סכי מצות ליהנות ניתנו. : ש:־ סע־נין• לדני ה־־צות ימנ5י ריצכיש דד,א‘ דאין מערכין בכבי זו עלי .K .. ה־־נ• מעשא ר־למ• אה, לאיח־יופי בהקייש דעלמא ואפי׳ פי׳ אכילה. כ־ון דא קינש נז־ינן אמי הקדיש מישיש דד,ד כעין ד,קד•». והעזת׳ ניח־ דמפל־ג בין אדם הא־ עצמי כמאכל למאכל הנאש־ על האדש דכי א־כל הנאש־ על האדש הוי בעין הקד׳ יא־ן המעש מישיש אישיר הנאה. וק ק הא דפי־יך לרב הונא מביי־תא דבשמוך. הוד, ל ליצני* דהכי קא׳ אימתי בזמן •צאי •צנועה •צלא אמעמנה. אכל אש׳ עלי נעיצה |כאומ־:נ ן־־צ ואין מע־נין לי בה. ויי־ל דלא?וצי ליצנוי* הכי. מישוש דמשייש] בה לפי יצא ־־; בהק־״צית. מיצמע דויק־ לא בהקד־צית אכל בקונמות מערכין. ת־ומה אפ?! יד כהן דלא מצי לאיתיצולי כדאמ׳ בניריש פ׳ I %•*•«*«• «* דמיתיציל עי־. ולא מצי ליצנו הניד־ מן הידק [דף ג׳מ.]. הא מדקהני בחולין מיצמע דווק׳ בחולין אבל בתהומי אפי ביד יעז׳*' לא: ולפ־ויצ עדה ממקיש א־ד. כלוט׳ כייןדהזי לאסרו׳ עליה ממקיש אתי •צ־י לערב היאיל ואיפיצ־ להיות ראוי. ואע״ג דלרבהי דאית ליה הכנה לקמן בפיר׳ |ל״הנ] תהילת ידוש קינה עירוב. ובתחילת עזבת אשור לתקן את הטבל.