Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1918-01-01 · 1/3 (Januar-Juni 1918) · p. Seite 35

zeichnet wird1) und der folgende Bestandteile enthält: auf foi. 1 —lOß (Bog. 1—25 zu je 4 Bl. und Bog. 2ß mit, ß Bl.; Bl. 10״ ist. leer) Gebete für den Versöhnungstag, auf toi. 107 - Biß (Bog. 27—132 zu. je 4 Bl. und Bog. 80 mit. ß Bl.; Bl. 115(5 ist. leer).die Gebete für das Hütten- und Schlussfest, sowie für das dazwischen liegende •Haibfest; auf Bl. 187—221 endlich (Bog. 04 - 50 zu je 4 Bl.) die Gebete für die zwei übrigen Fasttage (* *?,צום השב und צום העשירי), für den Sabbat vor Purim und für die Beschneidungs- und liochzeitsfeier, für einen mit. der letzten Feier zusammenhängenden Sabbat, (שגת של התנים), dann noch Gesänge (זמירות) und צדוק הרץ. BI. 224 fehlt leider in Borges’ Exemplar, so dass er das Epigraph mir nicht mit,teilen konnte. Fast unmittelbar auf das Gebetbuch erschien Elia Bascliiatscliis Gesetzesbuch, nebst dem Supplement. Kaleb Afendopolos, aber diesmal schon in Konstantinopcl: f2] ספר המצות הנקרא אדרת אליהו | קושצנדינה כעשתיעשר שנה לאדוננו המלך האדיר | שוליימאן ירום הודו ותסארתו | על ידי צעיל׳ המחוקקים קטון התלמידים גרשום בן הה״ר משה זרע ישראל נתן איש שונציי׳ן דל | ובמצות הבהור הנהטד אשר נדבה רוחו אותו לחזק ידי עישי המלאכה ברכושו ובמאודו ן להעמיד ספר הישר הזה על מכונו הוא אליהו בן משה בן החבם אליהו אשר חבר אדרת לא | ישוער תועלתו בו ידרךענוים במשפט וילמד דרכי וארחות יי חסד ואמת לנוצרי בריתו (dann noch das Signum der Soncinos mit, dom Vers מנדל עז שם י בו ירוץ צדיק ונשגב“). F01. 117 11. 37 Bl. (de Kossi, p. 34 nr. 200, Sf. 4943, 1 y fextremae raritatis] u. Mathem. b. d. Juden h 62; Zed. 807; Bj. 17 nr. 332; W. 234: Freimann, Zfllß IX, 23, u. bei Rosanes II, 195, nr. 11) 2). Da nun Sulejmnn am 24. September 1520 den Thron bestieg, so erschien das Werk 1530, '31. Derjenige, der es zum Druck beförderte, war ein Enkel des Verfassers und der Vater des Mose Baschiatschi, der ihn in 8. ספד עריות gen. ספר יהודה anführt (הקדם III, 71). Es verging wiederum ein halbes Jahrhundert, bis ein karäisches Werk erschienen ist, nämlich des grammatische Schriftchen Aron b. Josefs, das 1581 erschien; [3] בינו עטי עשו זה ספד חכמת דקדוק לשון הקדש הנקיא כליל יוסי פה קוסטאנדינא ברית מלך ממשלת אדוננו המלך הנדול והאביר סולטאן מוראט ירום י) Das Schlussblatt fehlt leider in Porges’ Exemplar (8. weiter unten), doch findet sich dieser Ausdruck in der weiter unten (nr. 8) zu erwähnenden ed. Kaie 1737, die mit der unseren fast vollständig übereinstimmt. *) Ich besitze ein prachtvolles Exemplar, das ich von Samuel Pigit, dem verst, kar. Chazzän in Ekaterinoslaw, erworben habe.