Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1913-07-01 · 4/5 (Juli-Oktober 1913) · p. Seite 114

114 wie überhaupt das Verhältnis Jerabmeela zu Jossippom noch eine eingehende Untersuchung erheischt. Dann ,ist es aber nötig, dass uns der ganze Jerafcmeel, so wie er in der Oxforder Handschrift erhalten ist, im Druck vorliege. Weiter macht Kahana darauf aufmerksam, dass alle die Stellen, wo Josef b. Gorion von sich als vom Verfasser des Josippon spricht, in der ed. pr. fehlen. ־ Das ist richtig und gibt es solcher Stellen über 30, wobei manche in der Vnlg. zu ganzen Exkursionen auswachsen (vgl. z. B. ed. pr. 27 b 1. 18—20 mit Vulg. c. 3 p. 14a—c; 118a 1. Z. wonach ובלשון תמי סיפר,in Vulg.c 42-43 der Ueberg&ng von Buch V. zu VI enthalten ist und wo Josef b. Gorion wiederum ausführlich von sich als dem Verfasser des Josippon, dessen sechstes Buch m מלחמות benannt ist, spricht usw.). Mir scheint aber, dass diese Stellen, wenn auch nicht alle, ursprünglich auch in der Vorläge der ed. pr. enthalten waren und aus irgend einer Ursache entfernt worden sind. Man kann daher sehen, wie manchmal der Namen Josef b. Gorion ganz mechanisch gestrichen worden ist, so z. B. 167 a nnt., wo vom den Toren des Herodianischen Tempels gesprochen wird: בהן אחד גדול אשר [לא] באנו בו בנשינו ובטפינו ובעצינו רק בקדושה ובטהרה באנו בו־ בימים ההם ובאים והולכי׳ על הרצפה אשר לחצר לפגי האולם אשר על פני הבית וכר und vgl. damit Vulg. c. 55 (p. 80 b): ונתן בו שער אחד גדול מאד ויאמר יוסף הנהן בן גוריון בשער הזה לא היינו באים בגשיגו ובטפינו רק בקדושה ובמהרה באנו כל פעם אשר באנו בו בימים ההם ואז היינו באים והולכים על הרצפה אשר בחצר לפגי האולם אשר על פני הבית ובו׳. Dann hat Jerafcmeel, der doch fast mit ed. pr. identisch ist, an vielen Stellen den Nauien Josefs erhalten, vgl. ed. pr. 27 b 1. 18—20 mit Vulg. c. 3 p. 14 a—c und mit Jer. bei Gaster 284 unt.; ed. pr. 69b 1. 8 v. u. mit Vulg. c. 20 p. 36 a und mit Jer. bei Gaster 269 nr. 9; ed. pr. 86 a 1. 10—13 mit Vulg. c. 26 Ende p. 44 d und mit Jerabmeel, wo es in der Hs. heisst: ויתר דבריו וגבורתו לא כתבנו סח הלא הם כתובים על ספר יוסף בן גוריון הכהן ועל ספר השמונים ועל ספר מלכי רומי וחאגדת אשר שלחו אליו גוי רומים וגוי סרס ומלכי מקדון; ed. pr. 88b 1. 18—20 mit Vulg. c. 28 p. 48d und mit Jer. ms.: ויאמר יוסף בן גוריון בספרו ,על זה הדבר מצאתי עדים סופרים אחרים אשר כתבו ספרים וכן על ספר גיקולאוס מדמשק מצאתי כתוב; ed. pr. 91 b mit Vulg. c. 29 p. 48 c unt. und mit Jer. ms.: ויאמר יוסף בן גוריון עתה אפתח על איזה דבר נפלה המריבה וכו׳; ed. pr. 101a unt. mit Vulg. c. 83 Ende p. 52c unt. mit Jor. ms.: ויתר דבריו וגבורתו הלא הם כתובים על ספר יוסף בן גוריון ועל ספר מלכי חמי. — Wie man sieht, eröffnet die ed. pr., die bis jetzt nur wenigen zugänglich war und die jetzt erst durch den Neudruck populär werden wird, die Perspektive für allerlei Probleme, die mit diesem rätselhaften Buche verknüpft sind, und lässt auch dieser Neudruck an Korrektheit viel zu wünschen übrig, so müssen wir doch Kahana dafür recht dankbar sein, dass er das von Günzburg begonnene Werk zu Ende geführt und so dem zu früh dahingeschiedenen Gelehrten ein Denkmal gesetzt hat1). Vielleicht wird dieser Neudruck endlich jemand zu einer kritischen Edition des Josippon, die uns sehr nottut und die sich auf beide Rezensionen zu erstrecken hätte, anregen.*— Samuel Foznanshi\. *) Auf dem Umschläge bezeichnet Kahana diese Edition als מקורות להסמוריא ישראלית קונטרס ב׳. Als Heft I hat er nämlich die Autobiographie des Leon, de Modena ediert (ספר חיי יהודה, Kiew 1911, s. ob. p. 4).