Zeitschrift für hebraeische Bibliographie
- Journal
- Zeitschrift für hebraeische Bibliographie
- Volume
- XV (1911)
- Issue
- 5 (September-Oktober 1911)
- Date
- 1911-09-01
- Page
- Seite 156 (sequence 28)
- Language
- German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 61% known words query
- IRI
…/2254995-7599506-7600233--3084-2257948- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
156 der Kantoren and speziell zur Widerlegung der תוכחה לחזנים. Das Schriftchen muss sehr beliebt gewesen sein, es findet sieb handschriftlich in einem Exemplar von Efraim Lentschutz’s כל' יקר Lablin 1602 (Bücherverzeichnis Nr. 46 von A. Goldschmidt, Hamburg nr. 285) das die Frankfurter Stadtbibliothek erwarb und in einem Einblattdruck (Versteigerungs-Catalog . . H. A. Wagenaar (אחו״וז) 1904 Nr. 1379) den E. N. Adler (London) erwarb. Diesen Einblattdruck lege ich nachfolgendem Abdruck za Grunde. Es War mir nicht mehr möglich festzustellen ob CB. nr. 4080 mit ihm wörtlich übereinstimmt. ~ שלשח צועקים ואינן נענין שמעו ישראל מי קדושים. וראו מקרב באו חדשים. חושבים לעשות ענבים, ויעשו באושים. אץ עיקר ואץ שרשים. הסנהנים חדשים. והמה שמשים. בביבים מחדשים. כשבת וי־ט וראשי חדשים. טטפשים ו&שבשים אח הבריות. הדרים בהיכלי שכיות. כפיפיות צועקים באכזריות. מקעים בצעקתם חלונות עליות ותחתיות, קולם כקול נהרות דניות. כפפופי קוממיות; אונים אוחדם בידם. והזרוע על המתנים, הראש אחר הירכתים. באזור חוגרים חלציים. לולי זאת יצאו כני טעים. מקולות מים רבים אדרים כשטף מים. נמד כח בטוחני רחיים. ובאמת קולם ערב למי שאץ לו אזנים. ומראיהם נאוה כעת ההיא למי שאץ לו עינים. והוא נחת כחומץ לשינים: כפופים לאחור. עד שפניהם הושחר. בכושי השחור. וכפחמי העוסק באש נחור: זה הוא מקצת שבתיהם עכשיו נדבר מחבריהם המזיקים בקוליהם. דפר, שתיקותיחם טצעקתיחם: אלו דברים באמת נאמרים, על חוזרי שערים. חזני פולוניא ואשכנז ריבת וחורגמא הם נורמים. ותפלה כזאת אינה עולה לשמי מרומים. וסמנך שלשה צועקים ואינן נ עני ן: אץ על התפילה מחשבה. רק נתחבמה לאפר הבה הבה: הנה אביע אופןסדריהם. בעיניהם סדרם.לפי דעת חכמים. באים כשלשה ככיא דיני1 להתיר נדרים וחרמים: הגדול שבהם שמו חזן עומד באמצע הוא המעולה., ואינו עושה סגולה. בצעקתו פועל רב פעולה. אכל מתחייב בנטשו בי מעשיו ממלה ומזולה והשני עומד לימינו לשטנו כמדרגה ומסילה. הוא האיש אשר לקח לו לכת. צועק בתרכי גת. וקולו עב וגס. לא חש מתנו ובלשונו מנם. במגס הכף בדוד ובמחבת. ואץ נחת ואין נפש משיבת. ולא ישבח י*ט ושבח אבל מלחפלל שבת : ומשמאלו יעמוד השלישי. ולא יצא חפשי. חי נפשי וראשי. לא מדע קידוש של יום השישי: והוא נער. איש בער. אין לשער. מדעת.נבער. בחדר ■היער: אלו עוכרים לפני התיבה. יונק עם איש שיבה. והזכר נקרא בלשון נקיבה. שלשתם צועקים יחד מרוע לחיים והקיבה. מענים נפש דעיכה. גשבח ריט מהפכים השמחה לכאבה:. בפיהם שואלים להקרואים הב הב ברחבה.