Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1910-03-01 · 2 (März-April 1910) · p. Seite 58

58 eben dar, das er 5641 erscheinen Hess.. Dieses Schriftchen, das wohl mit dem in Maggids Skizze (p. XV) erwähnten מאמר בקחש החדש identisch ist, ist sonst ganz unbekannt und Wurde mir von seinem Besitzer,, Herrn Prof. Schechter in New York, gütigst zur Einsicht überlassen. Es besteht aus 11 unpaginirten Seiten kl. 401), hat weder Titelblatt noch irgend eine Ueberschrift und beginnt mit den Worten: אמר ד,צ׳ דוד בהרמב״ן זצ״ל מתושבי קוכיזוב .מיום עמדי על דעתי הייתי מתפלא הפלא ופלא על התנהג עדתנו המקוראית לקדש ד׳ח כראייה וכי' Das Abfassungsjahr findet sich auf der letzten Seite: הנה גשגתגו זו החר״א בתשרי הארך הראשון ירד מעלות ב״ו דקים ... ורבים טקהלתנו ראו החדש בלילו ונו׳. S. 1—S. 6 Z. 6 stimmt, von einigen Zusätzen und Auslassungen abgesehen, fast wörtlich mit צמה דוד S. 91 Z. 11 v. u. — S' 93 Z. 22 überein, mit denselben Citaten und denselben Fehlern. So citirt er auch hier aus einem alten anonymen Gesetzbuch die Behauptung Saadjas, dass die Beobachtung erst zur Zeit des Äntigonos eingeführt wurde, als seine häretischen Schüler, Zadok und Boethos, die Richtigkeit der Berechnung angezweifelt haben1 2). So wird auch hier die bekannte Stelle aus Makrizi über die Karäer mit den Worten וכן מעיד האניס הישמעאלי בזכרון תאריך היהודים ומועדיהם וזה לשונו eingeleitets). Ebenso heisst es auch hier צלאפת אמיר אלמומנין anstatt כלאפת א׳ א׳ usw. Seine Ausführungen, dass die Beobachtung erst zur Zeit (Anans unter dem Zwang des Islam (wieder?) eingeführt wurde, schliesst er mit den Worten (S. 6 Z. 7): אמנם אחרוניהם הרגלם שב להם לטבע וייחסוהו לסבלי יתשה: ולא ידעו שהוא להם תחת שעורה באשה: בי יחללו ימי ׳קדושה: ומה יעשו ליום חג יו״י יום חקירה ודרישה: עת יפקוד ירי בחרבו הקשה. Er lobt dann den Verfasser des אור הלמה, dass dieser im dritten Abschnitt seiner Schrift nachgewiesen hat, dass die Beobachtung weder in der Schrift, noch in der Analogie, noch in der Tradition (לא מן הכתוב ולא ע״י שום מץ ממיני ההקשיולא ע״י סבל הירושה) eine Begründung habe. Er geht aber noch über diesen hinaus. Denn während Isaak 1)In dem mir vorliegenden Exemplar sind die Seiten falsch abgezogen, so folgt auf S. 1 S. 6—7, dann 4—5, dann '2—8, dann erst 8—11. Ich weiss nicht, ob das in allen Exemplaren der Fall ist. *) S. 2 Z. 8 v. u. (= צמח דוד S. 92 Z. 8): ומצאתי מפלט לי.בכלי היות דין הראיה בקראים קודם זמן רבנו ענן הנשיא ע״ח כעדות הגאי! חפיתומי המובא נספר מצות ישן הנמצא חחת ידי לא אדע אל מי ליחסו להיותו חסר מראשו ומסופו ואומר שעל פי החשבון וחעבור חיו ישראל מתנהגים עד ימי אנטיגנוס . . . ואנטיגנוס היה ראש בדורו בהן ואדוק לו שני תלמידים צדוק וביתום ומרדו בדבריו וכו׳ vrt. Es ist dies das bei Pinsker p. 94—97 edierte Stück, das znm Verfasser nicht Tobiä sondern Hadassi hat (8. mein The Karaite Literary Opponents, p. 71). Anstatt כהן ואדוק muss es heissen, wie ■bei Pinsker, כהן וארון. , ’) Vielleicht soll es חנפי heissen, d. h. der Hanafite, da Makrizi bekanntlich in diesen Ritns erzogen warde, wenn er auch später zum schafii• tischen übergegangen ist, s. Brockelmann, Geschichte d. Aral). Liter. II, 88.