Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1906-11-01 · 6 (November-Dezember 1906) · p. Seite 191

191 Ibn Chabib und Jakob be Kab entflammt war, ist» er, bereits im hohen Alter, nach Jerusalem übersiedelt. 1538, als er noch in Egypten lebte, ward er von Elia Kapsali, Rabbinner zu Canea (auf der Insel Kan di a) zum Schiedsrichter bei einem Angriff angerufen, welchen Juda Delmedigo, des letzteren Nebenrabbiner, gegen diesen erhoben hätte. Der Streit zwischen beiden Cretensischen Rabbinern zog sich lange, hin. Er währte über zwei Jahre. Kapsali sammelte nun die Gutachten, diejenigen sowohl, die für ihn, als auch die gegen ihn sprachen, die zusammen eine ansehnliche Broschüre bilden. Wahrscheinlich dachte Kapsali sie durch den Druck zu veröffentlichen; sie blieben aber ungedruckt. Das meiste jedoch findet sich in den Werken Alaschkar’s und Chabib’s. Die Hs., auf Papier in Grossoctav und Quadratschrift, etwa um 1540 oder 41 geschrieben, enthält alles in allem 15 Stücke folgender Autoritäten: Moses ibn Al־aschkar, Levi ben Chabib, Rabenu Tarn ibn Jachjah, Matatjah Tamar, David ibn abu Simra, Jakob be Rab, Jizchak Gargon, Elia Kapsali und Samuel ha-Levi Chakan. Zwei dieser Stücke beanspruchen mit Recht ein grösseres Interesse. Ich glaube daher, sie hier mitteilen zu sollen. Zunächst ist es ein .ungedruckter, an der Spitze unserer Broschüre befindlicher Brief Moses ibn Al־aschkar’s, bereits aus Jerusalem1) datiert, welcher an Kapsali gerichtet ist. Derselbe lautet: ארז בלבנון! מי שלא פסק משלחנו לא חזרת ולא צנון במהר״ר אליא קפשלי יצ״ו. אחר התשוקה העצומה לראות דמות דיוקנך נוצר תעודה/ במראה ולא בחידה/ יודע לכ/,ת כי הגיע לידי כתב כ״ת לכאן עיר ציון תוב״ב ושמחתי בה כשמחת בקציר ודברי כ״ת ערבו עלי/ הם המה כבו את גחלת דאגתי ואנחתי על פרידת זוגתי תמתי לעת זקנתי הם החזורני לנערותי. וכבר הגיעו לידי תשובותיך ושל בר פלוגתך כמהר״ר יודא דלמדיגו נר, וכבר הסכימה דעתי ודעת כל בעל הוראה אמתי בעצם/ לא בשת.ץן השם/ לדעתך ויישר כחך אריה יפה כתבת יפה פסקת יפה השיבות בענין הקידושין שנעשו לפני שני אחים ובענין הנהרג בים, ראיתי■ כל. דבריך בנויים על קו היושר אין בהם נפתל ועקש ולא דרך למתעקש כלם נכוחים למבין וישרים וטובים וממקור 'השכל חצובים. ותמה אני איך ראה תשובת כ״ת ולא חזר מאותן הזיות ואדרבה הוסין* לארוג קורי עכביש עם רמות וגביש. וכבר'יגיעו לידך דברי בעד׳ה ידעתי כי תשמח בהם. והיום יצאתי לקראתך להשיב... folgt eine halachische Abhandlung, die mit Levi ibn Chabib in dessen Respp. Nr. 136 übereinstimmt, dann die Unterschrift: ושלום מאת נאמנך בטעם כעיקר משה אלשקר. Hierauf: אני אליהו קפשאלי העתקתי הכת׳ הנד כאן אות באות. Das zweite Stück mit eigenhändiger Unterschrift versehen, lautet: נשאול נשאל לוי הקטן מאת החכם השלם כמהר״ר משה ן, אלאשקר יצ״ו דעתי הקצרה באלו שתי ההוראות ועם היות שאני לא נקראתי מאת הרבני׳ בעלי ההוראות יצר לבוא אל היכל כבוד תורתם עכ״ז לא יכולתי לעבור את פי החכם השלם הרב הגדול הנד מלהגיד דעתי העניה בעיקר הדין ואומר שלע״ד אותה הבחורה היא מותרת גמורה והמחמיר לעגנה ולאסרה לא שקיל אגרא.. גם בדבר המעשה הראשון מהקידושי׳ בפגי שני אחים נר׳ לע״ד שאין בהם ממש וליכ׳ למיחש להו כלל/ ועם היות שיצאו שתי ההוראות להתירא לא חיישנא ולא חשישנה דלימרו לבי דיגא שריינא דלא נאמרו הדברי׳ אלא במתיר את האסור לא במתיר את המותר. נאם הנקשר ונאסר בעבותות האהבה לכבוד תודת הרבני׳ בעלי ההוראות יצ״ו יושב ירושלים נאנח בשבתן מתנים כי יראה חרבות בית מקדשה סביב הצעיר לוי בכמהר״ר‘ יעקב ן׳ חביב זלוד׳ח Vgl. Hierzu Levi ibn Chabib a. a. 0., ferner Moses ibn Alaschkar’s Respp. Nr. 114 S. 168b. Jerusalem. Dr. Grünhut. *) Vgl. Hierzu Melr Katzenellenbogen, Respp. Nr. 29.