Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1906-11-01 · 6 (November-Dezember 1906) · p. Seite 180

— 180 ■ IV. Amräm inתשובות מהר־ם בר ברוך ׳ (Berlin 1891/2) 0 S. 283 N. 255: 'מצאתיבתשד רב עמרם ששנה 2) גם׳ ,בשר ע־ג נחלים אשר. שהלך בעלה למדה׳י ועמדה ולותה ואכלה אע*נ דאטרי׳ בסרק שני דייני" גדרות (ק*ו ע*ב) שיפה אמר חנן דאמר הניח מעותיו על קיץ הצכי.ולא ישלם הבעל כלום פעמים יכול להיות שישלם הבעל למלוה מה שהלוה לאשתו בנון אם קדמו ופסקו לה מיונות מנכסיו נמצא כשהלוה לה לבעלה הלוה, דהא 63 שערי צדק=] — משתרשי מנכסיו ולהכי חייב הבעל לשלם בשבילה'ע*כ.b N. 38 u. 68* N. 67]. Mit den Halachoth Gedoloth stimmen wörtlich überein die Anführungen hei: 1) Or Sarua II §97: ובספר ,בשר על [נבי] גחלים• כתב והלכתא כריי ואתתא נטי מהלא דכתיב ותקח צפורה צר גו׳ עציל. Vgl. Ed. Hildesheimer S. 102. 2) Or Sarua II § 98: ובספר ,בשר־ על נכי נחלים* כתב אסר שמואל קטן המסורבל בבשר רואין אותו כיל שמתקשה ונראה מהול שסיר דמי אינו צריך למולו פעם שניה, נתקשה ולא נראה צריך שיחוור וימול• ibidem S. 104. 3) Or Sarua II, §103: וכתב בספר ,כשר על גבי גחלים• ובן שמונה דקאמרי׳ ראסור לטלטלו היכא דנסיב אתתא ומת בעל א*נ פירש ולא קרב לנכה דליכא לספוקי דאתיליד (לשמונה) [לתשעה] או לשבעה אבל ודאי סיסמך עלוי טבילה למיטר דהכא מן (בר) [פר] פסקא ולא חויא דם איעכרא והאי בן שמונה הוא הכין לא תימא (היכא) [איכא] דמיעברא חדא דם ואיכא למימר דהאי בן תשעה הוא ומחללין (והיכא) [ואיכא] דפסקה כמה יומי לא חזיא והדר סיעכרא ואיכא למימר דהאי בן שנעה הוא ומחללין עלויה שבתא ומהלינן ליה בשבתא דהוא קאמר אם חי הוא חי הוא ואם לאו מחתך בבשר הוא ולענין אהולי שנתא מספיקא מחללין עליה דהא קאמרי*?ל ספק נפשות להקל והלכך לא משכחת- לח אלא בבתולה דאינסיכת וסת בעל בההוא יומא או [פירש] בההוא יומא עכיל. vgl. gr. Ilalachot^ Venedig 1518 f. 23 Ir u. Ed. Hild. S. 103=Ittur II, 21 d. .' 4) Or Sarua II § 164: •נתב בה׳ג וכן כתב.בספר ,בשר על נכי נחלים וצריכה מתא למיעבד לה עירוב הדר הדרונה בחבלים או בצורת הפתח ומבוא דצ*תי פתחיה 'עשר אמות סני ליה בלחי או בקורה ואי פתי טפי מעשר.אמות בעי צורת הפתח ואי אית ביה פירטתא דבצירא מעשר אמות שריא כלא צורת. הפתח ובלא חבלים טפי מעשר אמות צריכה צורת הפתח או חבלים ‘ואי אית 1) Auf diese Stelle verwies mich A. Epstein (Wien). J): Es soll wohl רב עמרם בר -ששנא heissen.