Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1906-05-01 · 3 (Mai-Juni 1906) · p. Seite 95

05 Ergänzung. Das von mir jüngst in REJ 51, 95 veröffentlichte Colophon des ס, הפליאה־ (ms. Vatican) wird in einem der jüngsten Werke Stein- Schneider s (Die Geschichtsliteratur d. J. I S. 84) erwähnt. Auch die von mir erwähnte Calamität von Neapel 1495 ist Gegenstand einer קינה, die in jenem Werke als § 85 figuriert. Mehr als Registrierung findet sich hei St. nicht, so dass meine Ausführungen wohl nicht überflüssig sind; doch gebe ich zur Literatur vorliegende Ergänzung. Als ich jenen Artikel schrieb, hatte ich’St.’s Büch noch nicht gelesen; meine nachträgliche Einsendung würde leider in der Revue nicht mehr publiziert. S. Krauss. Bemerkungen zu M. Steinschneiders Hehr• Uebersefzangen des Mittelalters von Al. Marx. S 350. Abraham b. David in seiner ־Kritik zu Maimönides הלכות תשובה Y Ende לא נהג זה המחבר מנהג חכמים שאין אדם מתחיל בדבר ולא ידע להשלימו scheint מוסרי הפלוסופים Pforte II Cap. 12 § 17 (ed. Löwenthal S. 39 1. Z.) zu zitieren, worauf mich mein College Dr. Ginzberg aufmerksam machte. Das ist wohl das älteste Zitat bei französischen Autoren? .* S. 819. הנהגת הדבר besitzt unsere Bibliothek (früher Halberstam), München (Mitteilung von Dr. Freimann) und Turin v. Josef Luzatto Nachwort zu Bedarschi’s פרדס in אוצר הספרות III, 14. Die Ausgabe liest richtig ההנהגות und hat hinter לשון לעז noch לטין S. 820 liest ed. קנצאניה und צינאפי?; S. 434. ln meinem. Exemplare des מלות הגיון Venedig 1550 finden sich sehr zahlreiche Correcturen im Texte und am Rande, letztere meist mit נ״א oder ס״א eingeleitet. Fol. lb unten heisst es: העתקת החכם המשכיל כבוד מורינו ורבעו אחיטוב הרופא נד" ו בר כבוד מורינו ורבעו יצחק הרופא נ״ע במדינת פלירמו לזו היא התחלתו אמר הרב רבינו משה וכי׳.. 1 Ein Ach'itub, der Arzt in Palermo war lebte zur Zeit Salomo ben Aderet’s. Vgl. Güdcmnnn, Erziehungswesen in luilien p. 18U, 202) 1). Der Korrektor scheint das arabische Original benutzt zu haben, denn am Ende des ersten שער (ed. Slueki 10a sagt er: בערבי אלמהמול ואלמוצוע ואלקציה ואיבלם ואלגזיה. Gegen Anfang des 6. 21) שערa letzte Z. bemerkt er zu אלרדן* בערבי: ויקרא גם ׳כן הרדיפה. Ich gehe hier die Korrekturen zur Einleitung: Zu 3 a Z. 3. ומאנשי הצחות והמליצה בלשון הערב wird bemerkt נ״א העברית. 8 b Z. 2 ס/,א כי לא ית יד כי אין מנתו לגדל . . . כבודו ללמוד המלאכי זאת ממה .שאזכ׳ ממג׳. 4 a Z. 8 אבל היתה כונתו liest er ל א היתה כוונתו כי אם ידיעת הסכמתם ברוב. פירושיהם לא זולתו. Öb Z. 1 und 4. Im ersten שער setzt er z. B. zwei Mal הגזירה. ,17 a Z 3 für המשפט, im 4. עלמתי für מתנגד. 17 b Z. 3. Leider fehlt das letzte Blatt; Und ist die Schrift vielfach fast unlesbar.!) [Ueber Achitub s. auch Zunz, Zur Gesch. S. 515; Benjacob S. 318 n. 886 (nach Litbh d. Or. X, 619) פלדם für פלרם (worüber vgl. auch HB. XI, 135 Anm.; Jellinek, קונטריס תרי״ג S. 41 A. 1).' D. Kaufmann, in Gott. G. A. 1886 S. 83 glaubt, מחברת הטנא sei ein ms. des Bet ha-Midrasch. Steinschneider].