Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1904-03-01 · 2 (März-April 1904) · p. Seite 57

57 Bl.,ג an heisst es dafür 'פרק א und sind diese Worte durch kleine Verzierungen eingeschlossen. Auf einem bei der Pagination nicht mitgezählten Vorderblatte findet sich die im Folgenden abgedruckte kulturhistorisch nicht uninteressante גזירה דאורייתא vom Tebet 5641 י) in ziemlich schlechtem Hebräisch. Es ist in ihr auf eine frühere Ausgabe Bezug genommen. Ist damit die von Adler beschriebene gemeint, oder ist vielleicht inzwischen noch eine andere Ausgabe erschienen? Im ersteren Falle könnte man annehmen, das 1767/8 nur ברכות, nicht der ganze Talmud erschienen ist. Das Verbot, das Buch zu. verkaufen oder zu vertauschen, das vielleicht auch für die frühere Ausgabe erlassen worden war, ist wohl der Grund dafür, das bisher kein Exemplar bekannt geworden ist. Das vorliegende Exemplar stammt von Coronel, der seinen Namen auf das Vorderblatt hingeschrieben hat. נזירה דאורייתא. קדמ״ה אל אד״ש כי זה שנים רבות שנדפס מס, ברכלת לתשוקת תנב״ר כדי שימצאו ביד התנוקות ללמוד בה ומאז ועד עתה ספו תמו ואינן בנמצא רק אחד מעיר! ותנוקות שב״ר ה״י התאוו תאוה לקרוא לדת״ן אי לזאת רוח ה׳ נוססה לשני צנתרות הזהב תרי גיס״י דנהר״א ה״ה הגבירים הרמים רודפי צדק מחזיקי כל בדק כמוה״ר אליהו הכהן וכמה׳־׳ר אברהם בכ״ר שבתי הי״ו וחביריו ונדבה רוחם כדי לזכות את הרבים ונתנו רכסן» מוצא לחזור למען דפי״ס את ישראל מס' ברכות הנד לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל. ויגדיל תורה ויאדיר בכל עיר ועיר כפרים ועיירות אשר שם בני ימראל(!) ומעתה זוהי ביאה לאחזוקי טיבותא יהללו בעלי מצות ראוין לברכה העי״א ורב טוב לבית ישראל. זכות הרבים וזכות תורה אגוגי מגנא עזרם ומגינם לעיני כל ישראל. ודא גזירה דאורייתא בגזירת עירין ובמאמר קדישין ע״כ אשר יכנה בשם ישראל. מ לא יוכל ולא יורשה לקנות או למכו׳ או לעשות חליפין במסכת ברכות הנד בשום אופן שבעולם והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע הרי הוא נהנה מההקדש ועובר ע״ד בעלים, חר״ם בישראל וזוהי סיבה שנכתב בכל דף ודן» קדש לה, שם רמז שהוא הקדש גמור והנהנה ממנה מעל ולכן החיוב מוטל לפרנסי ולממוני ח״ת ולהמלמד ■מתשב״ר די בכל אתר ואתר לעמוד משמר מול משמר כי אחרי שגמר התינוק ללמד בה שיקחנה מידו וליתנה ביד תינוק אחר בלא כסף ובלא מחיר וכן ע״ז הדרך חוזר חלילה ושכרו כפול מה, אלהי ישראל. כי״ר הלא כה דברי החר׳ף שלהי חדש טבת התר״א ליצי' פה שאלוני ק י יע״א ברוב עוז ושלום. שאול בכמהר״ר יצחק מולכו זלה״ה. Die gesperrt gedruckten Worte sind in Quadrat Schrift, die übrigen in Raschi-Schrift gedruckt. Von der von Adler ZfHB. III, 166f. beschriebenen Talmudausgabe Saloniki 1705 besitzt das Seminar aus Judge Sulzbergeris eigenen ausserordentlich wertvollen Bibliothek, die der Besitzer gleichfalls dem Seminar geschenkt hat den Traktat בבא מציעא. II. Eine unbekannte Talmudausgabe Konstantinopel 1715/16. Gleichfalls aus Judge Sulzbergeris Schenkung besitzt das Seminar den Traktat Gittin Konstantinopel 6516?01. Oben auf der Seite und vor נדפס finden sich breite Verzierungen. Das Titelblatt lautet: ג) JOer 1. Tebet fiel auf den 26. Dezember 1840, das Buch ist also wahrscheinlich im Januar 1841 erschienen.