Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1902-11-01 · 6 (November-Dezember 1902) · p. Seite 191

101 וע״ב אני אומר בשמתא ובנידוי־ תהא הך איתתא בונלן עד שהתחרט על המעשה הרע שעשתה ותעשה עכ״פ מחילה בג, קהילות ביום הכניסה בין אשרי ולמנצח ואחת מהקהילות תהיה עכ״ם בורגא אשר היא במדינתינו מקום משכן כבודו של הפרנס כמר ליווא שי, ומנוח, קצת בני משפחתו נ״ע כי קרא קאמר במקום אשר יפול העץ שם יהה ובכל אחת תתן תודה תגיד ולא תכחש את אשד עבדה על דעת חכמים ז״ל מדבריהם ופגעה הכבוד החיים והמתים כפי הנוסח אשר יורשם לה .וזה יהיה לפיוס הנעלבים ולפרסומי מילתא שלא יעשה עוד כזאת. אכן מה שחייבה מרדות ושאר עונשים וקנסות על האפקרותא שעשתה נגד י״י ותורתו/ להפר ברית ולעבור על הין צדק שיהא הין שלך צדק גם על שארית ישראל לא יעשו עולה ועשתה דבר שאין רוח חכמים נוח הימינה דוודאי לא גדע זה מדברים שיש בהם משום מחוסרי אמנה על זה לא אדון כעת ואמסור הדבר לדייני ישראל אשר ידעו לדון לפי אומדנות מוכחות להפר עצת ערומים וכן על פירעון הקנס המפורש בשטר קישור או הוצאות ומילי דממונא גם על זה לא אדין כי במילי דממונא שמוע בין אחיכם כתיב אכן על עיקור המעשה פסקתי כדי לגדור מילתא ולתקן העתיד. וג״ל עוד שלא יהיה בידה לפדות המחילות וראיה ממש הגאון מהרש״ל ז״ל בתשובות ז״ל אכן אומר אני שאין ראוי לפדות המלקות אלא בהוצאות שם רע הבאה מתוך מריבה ע״ד כי יחם לבבו אבל זה שעשה נבלה •זו במועצות לבו הרע וכתחבולה להפק זממו כר לא יהיה לו פדיון ע״כ! וא״כ לעניין מלקות כ״ש לעניין מחילה וכל עוד שלא תעשה המחילה בק״ק בורגא יהיה הנח״ש כרוך על צוארה ולא יסדר שום רב או מורה קידושין בינה לבין זה האחר שנתנה עיניה בה או עם שום אינש אחר שלא תפק זממה. כל זה מצאתי בקט שכלי על סי מה שבינותי בספרים וק׳ מרבותי ז״ל ובזה אחתום תורה בלמודי ואומר אל השרידים האלופים רבותינו שבאשכנז שי, ושבארצות •אחרות להביא מעשה חדודים כדודי לפידי שכלם הצח והזך להסכים עם דברי אלה וזולת הסכמתם יהיו דברי בטלים ומבוטלים/ אכן.בטוח אני ברום מעלתם יחזקו דברי אלה במסמרות נטועים וקבועים למען כבוד י׳־׳י .ותורתו וכבוד הבריות החשובה לו ב ענו ת נו ת ו ואם טעיתי יורוני ויאמרו לי ואקבל אותה'כי כשם שמקבלין שכר על הדרישה כך כך מקבלין על הפרישה/ כשהיא לשם שמים גדושה/ ומ״מ על כל פנים איר קורסידשטליכי גינודן אצעטרי יר״ה והמשפט קונצעסטרי יר״ה מיט דעם מינשטן אים קיין איין גדין* צו טוךאודר רידן גאט ואר זייא/ דעז גלייכן אירי דורך לייכט אדונינו ערצהערציג ליפולטס יר״ה אויך מיינר הערשפט הי״א אונ, זו איני זעלכש צו ווידר וועה זול עש אויף גיהובן זיין/ אבר איך אין דער הוסנונג אונ, מיינונג בין אן אירן הוכן הערליכקייט אצעטרי דש זיא דש טיילס אונזר צערמאניע אונזרן יורום אלז ואר מעלטפסירין לחן וועדי אונ, ואר ביליכן לוזן דש איני דוך גר ניקש אן צוגן אודר איין גריפליך איז. כה דברי הפעוט זעירא דחברי, אל,יקים בן כבוד א/,מ החסיד הגאון מוהר״ר גדליא זצ״ל רוטנבורג חותם ח, אייר יש״ע לפ״ק. .B. Friedberg Nachtrag zur Concordanz S. 151 ff. Durch die Freundlichkeit des Herrn Bibliothekars M. Schwab in Paris können wir die Lücken in folgender Weise ausfullen: Ancien Fonds. Oratoire. Sorbonne. Supplement. 184 661 11 sam. 2 22 68 7 122 865 1188 12 4 מ 103 607 60 1203 406 1151 36 fehlt 105 fehlt 70 842 436 1052 61 987 126 599 77 858 449 1069 81 fehlt 238 1240 126 302 506 fehlt 169 725 252 1163 152 881