Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1902-11-01 · 6 (November-Dezember 1902) · p. Seite 186

186 erklärt sind. Die polnischen Wörter sind höcht wahrscheinlich mit hebräischen Lettern wiedergegeben. 20. Ein gar schönes. Lied von einer ohnlängst heimlich angestellten Brouchen oder Jadenhochzeit, welche von dem Schoufet selbigen Ortes verkundschafftet . . . Schweinsberg an der Jaden Garküche (1639). (Ungemein selten, Hayn, 403.) 21. Ein von Jehuda L. Neumark versprochenes Werk über die hebr. Accente, nach Vorr. za ערש יהודה (Catal. Bodl. 1364): בי חברתי ספר ב״ע בעדני הטעמים וכל מלוה אליהם נם פי׳ המקוטות נפי' רש״י על כל חתו׳ נו״ב ובגט׳ וחוס׳ במקום שפירשו על דעת הדקדוק והיחד, ראשית מחשבתי להדפיסם יהד הכל בכרך אחד ונטרפה לי השעה והזמן נרמא מתקין שעת חירום שה׳ אינה והבל בכסף משנה הוצאות הדפוס והנייר ושכר הפועלים על חד תלת מטה שמקדם ואם ידחיב ה׳ גבולי וכר. 22. Von der Geschichten-Sammlang מאורעות עולם, herausgegeben von Abraham Moses, .giebt es zwei Drucke, beide sehr selten and bisher noch nicht genügend beschrieben. Die hiesige k. Bibliothek hat das im Kauffmann’sehen Cataloge 19 (n. 692) mit unrichtigem Datum angegebene Exemplar gekauft, welches Smyrna 1756 kl. 8° gedruckt uud hier näher beschrieben ist. מא׳ עו' והוא ספור הביאו לבית הדפוס . . . הקטן אברהם משה. פה איזמיר תחת . . . אוסטאן. שנת אני אברהם משה בדפוס המחוקק אורטה טארגום. Auf der Rückseite des Titels steht die הקדשת המסדר, worin es heisst ואני חכרתי הספר הזה. Ich verzeichne den Inhalt nach dem Buche selbst: .(דף ב' ספור מלכים (ובשנת חמשת אלפים וש״ה פזורת ישראל — ד ספור. רמי קושט׳. — ו׳ ע״ב תוכחה. לבעל שבט מוסר. — ז׳ עיב פזמון שאומרים קודם האדרא (בר יוחאי, לריש ׳ן לביא). — ח' פתח אליה ואמר דבק עלמק• ספור) שלמה מלקו (שנה רפיד).) (so) — כ - ו׳ ע״ב ספוד ר׳ יוסף דלה רמה. — י״ב (ספוד) מעשה הרוח. ב׳ ספור פטירת האר״י (שנת של׳ב). . — F. 22 b nennt sich wieder Abr. אני הדפסתי ואני המסדר ואני.המגיע 1) ואני המפזר2). — ועיי העוסק במלאכת הקדש הבחור ונבון(!) ברכיה הכהן(so) Diese Ausgabe hatte Ghirondi (265, 267, ßenjacob S. 276 n. 57), giebt aber Constantinopel an (vgl. Ersch u. Gr. s. v. Ghirondi S. 335 A. 35); richtig Smyrna bei Zed. S. 32 u. Luzz.; auch Gaster besitzt diese und eine unvollständige spanische,, in Constantinopel gedruckte (Margoliouth in Jew. Qu. VIII, 274 A. 3). Hingegen besass Grätz eine abweichende hebr. Ausg. unvollst. (VIII, '450, ed. 1875 S. 427). נ) Ein schöner Corrector, nach dieser Probe. .2) Dass dieser Ausdruck ״Setzer“ bezeichne, ist hier bezeugt.