Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1902-02-01 · 2 (März-April 1902) · p. Seite 63

63 דעה בלייבן שהאשה לאה הנ״ל היא א״א גמורה ובכל דינו, המבואר בפס״ד Von ומעתה מוזהר בל איש ישראל שיזהר ע״פ בנפשו דשלהאשה הנ״ל קיין שידוך רידן ווערט ומב״ש שלא לישא ח״ו לאשה ומי שיעבור על זה וישא אותה לאשה ח״ו לא לבד דש שוין גמעלט איז בפס״ד הנ״ל דש כל הבעילות המה בעילות א״א ובניהם הם ממזרים וודאין נוסיף על זאת לאזט הגאב״ד נרו בצירוף שני• ב״ד יצ״ו ובהסכמות הח״ק האלופים קצינים פ״ו דקהילתינו יע״א ולכל הסרים למשמעתם זיך ווישן מתנהג צו זיין עם אותה העבריין וויא זיך גביהרט מתנהג צו זיין ווער עובר איזט על איסור חמור איסור א״א והוא אחד מד׳ מיתות ב״ד יורדין ואין עולין וטמא טמא יקרא סורו טמא קרא למו אונ׳ זיך יעדוועדר לזכרון אויף שרייבן לדור אחרון דש עס זרע׳ וזרע זרעם עד עולם קיינר מתחתן זיין זולין וגם יובתב כן לזכרון לדורי דורות בפנקס הקהל יצו למען לא יתערב זרע כשר בזרע פסול. כל הנ״ל לאזט הגאב״ד נרו בצירוף שני ב״ד יצ״ו ובהסכמות הח״ק האלופי׳ קציני׳ פ״ו דקהילתנו יע״א מכריז ומזהיר זיין כעת ביומא דשוקא עת התאספות יחד איש ישראל קרובי׳ ורחוקים יחד באיש אחד חבירים כדי דיזוז איין פירסום זול געבין בבל גלות ונפוצות אחינו בני ישראל ולמצוה" רבה יחשב מפרסים ברבים צו זיין דיזון כרו׳ במקומות אחרים, כדי להציל ולהפרי׳ כל אחינו בני ישראל מאיסור חמור א״א ושלא להרבות ממזרים בישראל וכל השומעים לדברינו מאלקי המערכה יצו אותו את הברכה. ישגא שלותו בלי יגון ואנחה. בלי פרץ וצוחה -אמן: מה שהוכרז גמנהיים ח, תשרי תקכ״ח לפ״ק♦ אחר ביוז הנ״ל♦ אהובי רבותי עש איז אן בפאהלן וואדדן אויז צו דופן בשם האלופי' הדייני׳ ויושבי בה״מ יצו על דבר הגט הניתן מה״ה כה׳ איצק נייבורג לאשתו לאה בת כה׳ יוקב ג״ה ופסלו אותו אדונינו מ״ו הגאון החסיד מוהרר טעבלי זצ״ל ובהסכמות האלופים הקצינים פ״ו יצ״ו בצירוף הדייני׳ ויושבי בה״מ יצ״ו ואעפ״ב לא עשו מעשה עד ששלחו הדבר למופלגי דודינו יודעים ומשכילים מזוהר הרקיע יורדין לעומקי דדינא החרש והמסגר כיון שסוגרין שוב אין פותח ה״ה הגאון אב״ד דק״ק פ״פ בצירוף שני ב״ד דשם לפסוק הלכה למעשה ולפרסמו ברבים באשר שיש להם יד ושם בארץ גבורים לעמוד בפרץ ולא נשמע בדורינו מי שהמרה את פיהם ולאפרושי מאיסורא איסור חמור א״א הכניסו את ראשם ודרשו וחקרו בכל מיני דרישות וגמרו שאין התיר לאסור׳ וויילן אבר בעו״ה איזה רבנים וגאונים זיינה מוטעה גווארדן בדברי שקרים וע״י זה פסקו להתיר אונ׳ כפי ד״נשמ׳ כמה אנשי׳ כאן עי״כ ממעט זיין כבוד התורה ות״ח ובכבוד הגאון המפורסם אב״ד דק״ק פ״פ ורבני׳ מופלגים יושבי על מדין כאיש אחד חברים וחזקה שאינו יוצא מתחת ידם דבר שאינו מתוקן ובסרט בכבוד הגאון החסיד המנוח אב״ד דקהלתינו זצ״ל וגדולים צדיקים במיתתן ובו׳ ואין מקיפין בח״ה ע״כ ווירט היר מיט דער כרוז שהכריז מחדש ב״ק פ״פ בשני כה״ב כאן בובליצירט בדי זיך יעדר דא נאך צו ריכטן ולא זו ניט מעהר מלעיג זיין זול על פסק דין שלה׳ זונדרן למען ידעו דור אחרון בנים היולדא מהאשה ולאה הנ״ל מאיש אחר דש ממזרים גמורים זיינן: Zu dem in dieser Zeitschrift veröffentlichten Bacher’schen Artikel über ״ein Kitualcompendium in persischer Sprache“ sei die Bemerkung gestattet, dass das p. 152.Anm. 40 erwähnte Gitat aus Molla Simän—lob aus Maimonides stammt. Tn dessen 18 Glaubensartikeln (arabisch wiederabgedruckt bei Holzer, zur Geschichte der Dogmenlehre in der jüdischen Religionsphilosophie des Mittelalters, Berlin 1901) p. 26 werden als Beispiele für die unterschiedslose Geltung der Göttlichkeit der Thora die beiden citierten Verse Gen. 10,6 und Exodus 20,2 angeführt. Dr. J. Eriedlaender.