Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1901-11-01 · 6 (November-Dezember 1901) · p. Seite 188

188 לשתי ממלכות עוד ומעני לא יצור לא יחאער ולא יצאיק מאל כי תצור על עיר כטא כאנו ימעלו מלוך ישראל מע מלוך יהודה יען אלמחאצרה ואלמצאיקה ואלסצאגטיא עלי מא תבין מי מלכהם. ועמו בכתף מלשתים, יצולון6) וימתדון וינבאון פי צהאת אלמלשתים ובלאדהם ונואחיהם משתק מן כתף ים כנרת אלד־י הי צאנב וצר,ה7). אדום ומואב משלוח ידם/ אי יצירון חחת אמרהם וטבאעהם8) ופי חכמהם ומתי אראדו מדו ידיהם ואצצוהם ונהבוהם ואלך אנהם יקד טלכהם ותע&ם כלמתהם ותמתד אידיהם פי מלכו שרקי בלאדהם וגרביהא אעני אלאסם אלטצאיקין ואלמצאורין להם. ובני עמון משמעתם/ טאעתהם סאמעין אמרהם ממתחלין מראםימהם ומאל וסר אל משמעתך ונכבד [בביתך] וישימם (וישימהו.נ) דוד אל משמעתו ואצלה מן אלסמע ואלקבול משתק מן שמע ותרג׳ ולו יקהת עטים וליה ישתמעון עממיא. והחרים י״י את לשון, ישק ויקטע עלי מעני אלנויר ים סוף לגורים ומנה קיל או הרום או שרוע והו אלמקטוע עצו.. .9) In den bisher gedruckten Commentaren Tanchum’s habe ich zu den hier gegebenen Erklärungen zwar nur eine Parallele gefunden, nämlich zu der des Wortes משמעתם, die sich zu II Sam. 23,23 fast wörtlich wiederfindet (ed. Haarbrücker p. 59): . . . . ואצל משמעתו מן אלסמע ואלקכול ואתסע פיה ללטאעד; ומאלה ובני עמון משמעתם 10א* טאעתהם ותרגום ולו יקהת עטים וליה ישחמעין עממיא), doch verrät auch sonst der Stil und die Art und Weise der Erklärung den ״ibn Esra des Orients“. Noch deutlicher aber tritt die Autorschaft TanGhum’s in den letzten Worten des Commentars hervor, die folgendermassen lauten: ... פנסאלה תע׳. ונקצדה ונתצע בין ידיה אן יקרב הדיה אלמואעד ויפרע בהדיה אלנחמות וישאהדנא מא יסר אנפסנא ויקר אעיננא וירפא ענא אלעואיק ואלמואנע אלמאנעד/ לנא ען כמאלנא אלאצלי ואשראק נורנא אלעקלי בחיא נכון טמן קיל ענהם העם ההולכים בחשך ראו אור גדול יושבי בארץ צלמות אור נגה עליהם דאבת לנא ועדה וראיתם ושש לבכם ועצמותיכם כדשא תפרחנה ונודעה יד יוי אח עבדיו וזעם אח אויביו דאבת פי אלעאלם וי&הר פי אלוצוד . . . ועדבר(?) .. . אלאמם (אלאמם?) והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים וכן יהי רצון אמן נצח סלה ברוך י״י לעולם אמן ואמן. Hier sind die philosophischen (speciell neuplatonischen) Ausdrücke כמאל אלאצלי und אשראק אתור אלעקדי als Tanchum eigen 6) Die UebersetzuDg יגולון hat auch ihn BaPäm z. St. י) Vgl. Abulwalid s. v. בתח. 8) Vielleicht ist וטאעתהם zu lesen. 9) Vgl. Abulwalid s. v. חרם, sowie ibn Esra und'Kiinchi z. St. 10) Vgl. die ob. p. 126 mitgeteilte Erklärung zu Ps. 18, 43 und Abulwalid s. v. שמע.