Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1898-09-01 · 4 (September-Oktober 1898) · p. Seite 126

126 וחכם החכמים ומצור. לאמים: גהדומים שביליו ובני עש נליליו כמשרות(?) פעליו ■חסדיו עצומים ומצור. לאמים: למדו מדרכיו ישרו מהלכיו ובני אל חניכיו כל פחדים שלומים14) ומצור, לאמים: אל נעים מענהו על צבא מחנהו מזבול יענהו לישעך16) רתומים ומצור, לאמים: הוא נניד הנגידים אל נתנו לנגיד במרומים דגליו כוכבי אור כליליו רעננים שעליו עצמו מחלליו אל נתנו לנגיד הולכים על שכילו כי ברעו ושכלו ואלד,ים בכסלו איך יפחד13) ואתו אל נתנו לנניד נמשכו הלבבות בטחו יום קרבות יום אשר דר ערבות מרכבות נפלאותי אל נתנו לנגיד Miseellen. 5. Sebastian Curtius, der in Marburg lehrte und unter den von Stein- Schneider genannten christlichen Hebraisten fehlt, liebte es mit Joh. Buxtorf Sohn in hebräischer Sprache zu Correspondiren. So schrieb er ihm von Leyden aus am 21. Juni 1642: לגבר נשוי מנים ומהלל אשר לבו ראה הרבח חכמות וכיד בינתו נחל הדר וכבוד נודע בגוים שמעו בתוך העמים הלכו לנגה אורו . .. יבואו ויגידו גודל מעלתו לעם טלד תהלתו לדיור אחרון לא נכחד בעם נברא עזוז גדולתו. . . Zehn Jahre später, 2. Juni 1652, schrieb er von Genua aus: ברכי כשלו מצום ובשרי בחש משמן ועתה נמשי יבשה כי חסרתי אמרתך אשר נמלצו לחכי מדבש למי גרסה נמשי לתאבה אל פקודיך בכל עת כאשר זכרתי את רוב חסדיך מלגי מים ירדו עיני כי נגרשתי מנגד עיניך מבואי עיר באזיליא״ה אמרתי זאת מנוחתי מה אשב כי אויתיה מה ישבו ראשי האנשים ויקרים בשפתיהם אמצא חכמה ולא אטה מאמרי מיהם ימין ושמאל והנה הלכתי אל בית מ״ב ועשית הכל כשמעך הבא אלי. . .1) Curtius beschäftigte sich eingehend mit Immanuel aus Rom, von dessen ״Mechäbberot“ er einen Theil ins Lateinische übersetzte. ״Ubi occasio se dederit“, heisst es in einem Schreiben Curtius an Buxtorf vom 23; September 18) das. 28,14. u) Job 21, 9. 1#) für *) Die hebr. Briefe Curtius* * bandschr. in der Briefsammlung J. Bux* torfs in Basel. ד