Hebraeische Bibliographie · 1869-11-01 · No. 54 November-December · p. [Seite]

m?nimm נדנד מהליחח; K. 4 (febr. ethica f. 50b, M. 188, B 4> nur סרק (רביעי) נקדמח זיקה; K. 5 f. 52M. 183b, B. 4 b שחק בקרחות דגריזת, endet (f, 53, M. 191, B. 5). ודאה לך שתבין ותשים השתדלותך .... כד שיבושל החוטר מקלח; latein. Nota tarnen .. * (die Wort® st via haben magia honorem, sind nicht übersetzt) .,. tuhc natura magis digerii et eonsumet ideo etc. (80) de se fine syrupo Ine valet in. preeervando a febr, pestilentiali.. Die3e letzten 9 Zeilen sind nicht übersetzt. 5 f. 54. שער בסבת עקרות הנשים ורסואת עקרת הגשים, אמר סכת .עקרות היא רדיפת ר,עורקים* Geber Sterilität von einem Anonymus, nicht ohne 8upej8־titiöse Vorschriften, z. ß. f. 55 b: zu erkennen ob Mann oder Frau steril sei, lasse letztere Urin auf malva silvestra (שלוישמרא) u* s. w,; citirt f. 56 Gfordoj u. achliesst. לא מצאתי עתר; dann 56h .מספר אחר לתת הריון משה. — Am Rande der EtS. sind.• allerlei Excefpte aus arabischen Autoren; f. 24 b אלזררביך für Zahrawi, 32 b חסן p עלי für 53;רצואןb שרפיון מפרו p und Vieles aus אלראזי. Abraham b. Asriel aus Böhmen (?) wird zweimal von einem ' Zeitgenossen, dom Verf. eines anonymen * uns sonst unbekannten grammatischen Schriftchens in Cod. Luzzatto 1 (jetzt HS der k. Berliner Bibliothek 243 Oct.'J angeführt. An. der ersten Stelle (S* 32) berichtet der Anonymus, dass Abraham נדחה Hiob 6,13 ohne Oagesch zur Tradition hatte, aber eich eines Besseren habe belehren lassen נאמד הוגז( לחכם ׳ויאהבך nt ועל כפו. An der zweiten, Stelle (S. 43 über Cholem und Kamez) heisst es! ור' אבדהם.בד עזריאל «קני בהם לא מדמנה לו הסגרה הזאת בטלת ויקם לך, ובמעט שהחריג את הלשין בפתיחת םיזזם הקם ולא במלא vלמי תומו ואולם הטעחהו קייאת בגי זטנו שחס קורא .סוס, וכן שגה גמלת האומר לצולה הרבי ואמר שהוא חרבי ולא דבר ממה Der Vf. jenes Schriftchens citirt Chajjug, Jona Ibn G’annacb,, und zw. dessen שרשים ,רקמה und המשיג, und Abraham Ibn Esra, polemisirt gegen die talraudischen Verächter grammatischer Studien, gegen die, über das Biblische hinausgehenden Paitanim und die un wissenden Nakdanim. Das Schriftchen beginnt דכא אילנא ותקיף בתחלת חהנוניך יצא דצר und behandelt zuerst die Nomina. Aren Nahm. In meiner Abhandlung über diesen, von Averroes citirten Autor (Rom 1868) habe ich darauf hingewiesen, dass ein solcher, in jüdischen Kreisen• unbekannt sei. Ich glaube nunmehr, dass ״Avenätan“ aus ״Avenaitam״ entstanden, also der berühmte Optiker Ibn Neitham gemeint sei. Näheres anderswo. Hämorrhoiden (die s. g. ,jüdische Erbschaft״, oder goldne Ader) kannte schon Bernard de Gordon (um 1300) als ein häufiges^ Leiden der Juden, und erklärt es, nach Valesco de Täranta (bei Fahricius, B. Gr. XIII, 443) tum quia non utuntut temporaU exereitio, tum quia vitam degunt trist3m, propter tributum quod Chnstianis *0l~ vere coguntur: et quia. ultio putatur (!) esse Divina, juxta Prophetam (Ps. 78 v. 66): Percussit tos in poeteriora. dorsi (צריו אחור!) et epprobrium sempiiernum dedit illis. Alose Zflrcli. Die Berliner HS. & Qu. enthält Anmerkungen zu סמ׳ק, welche grösstentheilB aus dem 8. g. Zürcher Semak gezogen