Hebraeische Bibliographie · 1869-07-01 · No. 52 Juli-August · p. [Seite]

Chajira (6b, 8a, 12a, 14&, 16b), waren seine Lehrer, letzterer A. 1482 noch am Leben, wenn die Jahreszahl (6b) richtig ist. Seiae$ Yaters Bruder hie83 Eljakim (10b), Diese» Buch heisst im NaChirage des handschriftlichen Opjpenheimer’schen Katalogs תוכחה נאה, in-dem .Kataloge ed. 1782 f. 4b חסידים נקרא ס׳ המשכיל in dem vom Jahre 1826 *ססר חסידת (cod.1257 Qu.), allein der daselbst genannte Schreiber Mose B. Isaac Kohen gehört zu dem החסידות fc cod. 7.27 Q. Die Herausgeber, die theils Unrichtiges theils Unnöthiges sagen, machen aus dem Verfasser, den * sie einen Neffen des B&bbenu Ascher nennen und in. das vierzehnte Jahrhundert versetzen,*einen Abschreiber. Deutsche Worte* findet man etwa fünfzehn (5b, 7b, 8b,. Ub, 15b/ 16b, 17 ab); 6) מולמשa,b) heisseä vermuthlich die am Hochzeitsab bat üblichen Bibelverse als Intröduction der Epithalamieo. Jtini 1869, . ' _ Ztmz. Bemerkung des Bed. (oben S, 01 Blasar): Das Büchlein ״der Frbmmen“ bietet uns w nuce die indische Frömmigkeit seiner. Zeit, in ihrer Innigkeit nnd starren Einseitigkeit,, una Manches zur Oalturgeacbichte. Fast rührend sind die Vorschriften über Bescheidenheit vor der Welt und den! Lehrer, Demuth und stilles Wirken (10, 11, 12b), das Verhalten gegen Thiere (9, IS), die strenge Züchtigkeit (11b), strenge Rechtlichkeit gegen Nichtjüden (12), — gegenüber der religiösen Abschiiessung (8, 9). Der trüben * Zeit entspricht die Beschränkung von Scherz,.Musik (9, 15) und Theilaahme am Jagdvergnügen (קניגילאדת, was ist 12 סורלאבגא וסורנייb?), der Fastenkniender (18b); auch dieNothdurft soll nur religiösen Intentionen dienen (7b, 12), der Anblick des Regenbogen» sei absolut zu vermeiden (14b), man hüte sich, eine Fliege am Sabbat unversehens za berühren (16), das Entblössen des Hauptes beweist Mangel an Ehrfurcht vor Gott (Sb). . Form Und Styl zeigen ein Streben nach Eleganz, viele Abs&tze schtiesSen mit Reimen; dennoch erhebt sich die Redeweise selten über unbeholfene haiacMsehen Wendungen, 10) הקונה ..' ע ל חש1קb) ist ein Germanismus; sinnig ist nur das Bild von dem Sonnenlicht, das man nicht massig verschwende (11) und die (ältere) Erzählung von dem Reuigen, der nicht lügen soll (13 ,p 'ב *H אני ist. der Vf.?). . Als Autorität erscheint fast überall nur eine blosse Oitation des Talmud, mehrmal הלי עולם v. »I*ak Chasid“ (4b, 5, die Identität mit Jira des Jona Qerondi ist im OuVBodi. 1101 naphgewiesen), auch חסי דוח und, GA. des 3eh. Chasid (8b)* Benedictiouen des M. (Meir Rothenburg, 17). Beachtenswert ist die Empfehlung von Commentaron aller Arten von Hymnen u. s. w. (14). — Hb lieh וישץ, z. N. דבהום? Das Anfangsgedicht beginnt בספר המשכיל* Aur dem Index des Codex 1257 Qu. (entsprechend dem handschr. Catalog) habe ich vor ungefähr 1£ Jahren Folgende» exdernirfc, den Codex selbst nur flüchtig verglichen. ־' ם׳ המשכיל או ם׳ חסידים דך ו. תוכחה באד, לבל יראת [ירא] ■שמים בלשון צח מפי 19. שעד הייחוד 29. רמזים על במדות שבתורה וגם טייתי שם.בל תיקון סופרים ■במקום שכיצד, הכתוב 31. ס׳ זחבבל-זח* מאליה וטמלך המשיח 32 ע״ג. ה׳ מלן• המשיח לרמכ״ם 35. תוכחה נאה ליראי ה׳ וללומדי תורה מפי מכחד הפגיבים אשר, פירש (!) מהדי גן שאול 37. ם׳ מיסוד של ד* יחיאל •אביו של הדאש דל על עסק התודה 38. ■ענק בהר סמבטיון ׳41. ענק מילה שנשתנה מחרבות צורים לחרב של מזל 42. ענק־י״ג עקדם.יסוד עוד,״ז. ועוה״ז 43. איזה ליקוטים (ערן למטה) 46. דק, ■חיבוט הקבר. וענק קדיש יתום־•56. מד.עולם בקיצור 56 ע״ג. ע׳ שמות שיש לישראל י!ע׳ שטוח לירושלים.חל •שפות של.תורד, 62.;א״ב דר עקיבא 66. לקוטים וגטטריזת מוטרימן ודת ומספר השבים לכל «ר וספר מחנ׳ך ומייתי שם במה דברים שתוכל לידע השתנות זמני השגה (46) 77 ע״ב; 96. 128. 1-34 ע״ב. 9138ר 146.141. מעשה, מן ך ישמעאל כ״ג •79. במה מעשיות ששלמה המל• ע״ה ואשמדאי וטר״ע 81; מעשה סר• על מצות צדקה [הוא.'מעשה בן סבר] 82. דק חבוט הקכר ועניני ב״ה [שאלו את