Hebraeische Bibliographie · 1865-11-01 · No. 48 November-December · p. [Seite]

161 S. 349, Ahraham 6. Abraham. Seine Selicha: אנא האל מלך צור ישראל וגואלך enthalt ein MS. de• 14. Jahrhunderts. S. 351, Levii 1. 6 מי אלהים אלהי ישראל הקיצה לפקוד Strofen, die אלהים eröffnen und schiiessen. Endigt אלהים לבדך אם ״2 .נהלך ברגש בית אלהיס מ .עבדך הכות פין" strofenver« endigt משפט. Endigt ושטה ישבו כסאות למשפט . 3. אם תוציא יקר מזולל. d«*־ strofenvers endigt תרועה. Ende: ואזבחה באהלו זבחי תרועה. Alle drei Nummern sind alfabetisch, auf gleiche Art gebaut und zeichnen לןי. sie klagen über Verfolgung und Glaubenszwang. Der Verfasser gehört sehr wahrscheinlich ins 13. Jahrhundert und nach Deutschland oder Frankreich (s. ob. S. 217). Hillel b. Samuel(?) 1• אתה הוא אלהי הראשונים Ester-Fasten in 13 Strofen, nach der Hagada gearbeitet. Endigt □!הללי נפשי •2 .עשה עמנו נס כאשר עשיחה עמד 3• תוחלת ישראל ועלה יהודה, e*ne Techinna nach תשרק durchgehendem Reim, endigend שם יזבחו זבחי תודה; die Zeile hat 4 Worte, und die Selicha klagt über tägliche *Schrecken. Zeitalter und Identität sind fraglich. N. 1 und 3 zeichnen nur הלל ךןןק; N. 2 ist unbekannt, wird nur nebst N. 1 dem genannten Verfasser in der Note ms. [Beilage 1] beigelegt, die wohl Hillel aus Forli mit einem altern deutschen Dichter verwechselt, und den Namen für N. 2 sich aus dem Anfangsworte gebildet hat. Akiba: אדני בצר פקדנוך, «in® Gedenk-Selicha mit den abwechselnden Refrän• □והשב לשו, eggend על עירך ועל עטך, hat 13 Strofen. Eine Handschrift de• 14. Jahrhunderts •chreibt darüber: אחר לר' עקיבה זצ״ל• Eas Akrostichon der beiden letzten Strofen könnte indess יעקב הלבן se^D* S. 369, Jonatan: ימות עולם בעל 0בלם fiir den I7• Tammus, endigt בעיך בבל• . - s. 386, Elia Menachem aus ungewisser Zeit. אתיפח אריד בבכי בהסתפח zeichnet אליה מנחם. Vermuthlich ist das dicht vorher befindliche אני מורה אןיל מורה, *n?'*eiligen Strofen (Refrän קרע! לבבכם u* s* desselben Verfassers; es zeichnet nur אליה. s. 492, cod. Bodi. 613 n. 470 ist Joseph Gikatiiia’s: יצורי חמר וצורה אשר בעפר. s. 492, Menachem. 1. Jozer Pesach אביעה רננות במשטרת טעטדי nacJ1 א״ב, *worin Ausdrücke wie: 2 *כהבריק, לען, מען, סנל* Keroba Neujahr: a) Magen אביר אזרחים nebst Schluss מאד משך נצה, b) Meobaj,e אשורו צרף nebst Schluss מציל מעיר נשיה, c) Mescbalesch אחול מנעך endigend ויעצימהו; alle dreiTheile alfabetisch und gleich gebaut, sämintlich in deu letzten Zeilen der Strofen ך,ן reimend. Beide Kharudsch zeichnen den Namen. Man bemerkt die Bildungen , D3 /D vor Praeteriten, הצליע, העניף, □חיפה• Beide Nummern könnten einen und denselben Verfasser haben, der aem 13. Jahrhundert anzugehören scheint. , S. 494, Abraham b. Joseph. איך נמכרו בניס ביד אויביהם ^r den 10. Tebe(; ist von Abraham's beiden Selicha’s (S. 391 N. 4, S. 392 N. 15) umgeben, zeichnet aber entweder A. b. Isaac Joseph oder A. b. Joseph. S. 500, Isaac. Techinna ה* ידענו מעלנו *n 6 Strofen, endigend ויט ירן, er~ wähnt der Austreibung aus dem südlichen Frankreich vom 10. Ab [A. 1306]. Zeichnet ]יצחק הקט C*n dem sogenannten Siddur Amram ed. Warschau). S. 510, Salomo aus Perugia. Als A. 1374 die Pest herrschte, schaltete er in Abenesra’s Geula °1) אל ישראל>• S213 ״ N. 4) hinter der dritten Strofe eine neue ein, anf. העלה נא ארוכה ומרפא «nd endigend מעולם שטך. *Vgl. Ritus s. 144. S. 515, Nehtmia b. Jacob genannt Mazif Jacobג vermuthlich in der Provence, ist Verfasser des Gebetes für Gebärende, das im römischen Machsor gedruckt ist. S. 544, Abraham b. Mose. אל חי יפתח שערי שמים Gebet um Regen am Feste des 8. Azeret. Der strofische Vers endigt מים.