Hebraeische Bibliographie · 1865-07-01 · No. 46 Juli-August · p. [Seite]

86 IV, 340 mit Cat. Lugd. p.141); wenn nicht etwa dieser מעתיק nur ein Abschreiber ist. In Assemani’s (u. Mai’s) Catalog habe ich das Werk vergeblich gesucht! Was das Citat ,,CataL Barcinon“ bei Bayer zu Antonio p. 355 bedeuten soll, weiss ich nicht. Endlich glaubt De Bossi, aus einer Einschaltung seines Codex 1280 zu Kap. 12 der Abhandl. über das Asthma von Maimonides schliessen zu dürfen, dass der Uebersetzer aus dem Arabischen Sam. B. heisse, worauf hin der Wiener Catal. (p. 163) ohne Weiteres {sic) ש' בן בנבנשחא als Uebersetzer einführt. Ausser diesen beiden HSS. und einem Fragm. bei Schorr war mir früher {Catal. p. 1919 u. Add.) nur noch der Pariser 413 bekannt, den Carmoly (p. 53) ohne Erwähnung des liebersetzers auffuhrt, was freilich nicht beweist, dass der Zusatz In Abschn. 12 fehle, wie offenbar in der Wiener. Es liegen mir jetzt zwei andere HSS. des interessanten Schriffcchens vor, nemlich meineeigene {E.) dem XV. Jahrh. angehörige, sehr correcte (HB. IV, 140) Bl. 66-92b, nach deren Schluss von der Hand des Abschreibers: אין אילקינטנאר משה 'ן אלפאנדארי (zu ergänzen Zunz, z. Gesch. S. 425), und die Münchener 43 (Lil. 42) Bl. 5286־, eine von erstaunlichen Fehlem wimmelnde Copie aus der Mitte des XVI. Jahrh. 1). In beiden ist eine Bemerkung von S. B. zu Abschn. XH nicht zu finden. Sie enthalten aber eine andere Übersetzung als die des Wiener Codex und des Fragments bei Schorr. Jene beginnen (Die Worte in Parenthese stehen nur in M.): (זלה״ה אמר המחבר הקיטבי [sic] אמר השר משה (בן עבד הקטן לאלהי ישראלי 'הדרת פי אדוני הנכבד המרוצה המצליח יתמיד האלהים גדולתה וישמור נעימוחה ,ערכה לפני זה החולי המיושן אשר בה הנקרא רבו וצווחה עלי שאערוך לה דבר מן המזונות וכו', und enden: הנה כבר נחישב באלו הפרקים מה שימלט מטעיות רבים מזיקים בהנהגת הבריאות ורפואת החולאים. האלהים ידריכנו להצלחה אמתיח ־ .בשני העולמות למען חסדו ואמתו. והשבח לאל תמיד כאשר יאותMan vergleiche damit die ^entsprechenden Stellen bei Goldenthal S. 86, welcher meint, der ungenannte Uebersetzer müsse ,,einer aus der späteren Periode sein, da manchmal schon (!) lateinische Wörter darin Vorkommen,“ z. B. im 1. Abschn. Oxymel für Sekang’abin. ׳ E. und M. haben in der Thät Letzteres. Sollte die Wiener Becension etwa aus der lateinischen geflössen sein? Als Probe beider Uebersetzungen gebe ich eine den Vf. characterisirende Stelle zuerst aus dem Fragm.״ Sehorr’s, dann nach E. und M.: פוט מן המאמר. .אל תאמן בשמעך דברי אלה שאני הוא' הנאות למסור בידו הגוף והנפש להנהיגם, כי אני מעיד עלי שמים כי אני יודע בעצמי שאגי מאותם שאינכם שלמיכס במלאכה הזאת, הנרתעים לאחור ממנה, מאשר יקשה בעיני מהגעח החכלירת ממנריז ואין •ספק שאני מכיר עצמי יותר מזולתי ואבחן!ואבחר .1] ידיעתי לידיעת זולתי מטי שהוא למטה ממני, ואני מעיר עלי שמים שנית כי הדבר הזה איני אומר אותו על דרך שפלות ולא על דרך מנהג . 1) Auf unsere Abhandl. Bl. 86 folgt die des Maimonides über den Dieriak; dann kommen ־verschiedene Fragmente oder Excerpte aus medizinischen Schriften von Arabern bis Bl. 183 mit der Schlussformel: (!) סליק זפר(!) נקרא שטו תורה זהב חברהפילוסוף האלהי רבי יהודה ש ר ג י יא טנוויאון הבירוז סליק• v8>• oben S. 68 u. Jeh. aus Barzellona HB. II, S. 17 u. oben .S, 76 1. Z.