Hebraeische Bibliographie · 1864-07-01 · No. 40 Juli-August · p. [Seite 99]

95> על הדרך שאדם ראוי לקנותן ׳ועל הדרך שמסר •אותן בבצלאל. והתחיל ראשונה ברוח אלהים והוא תלמוד חורה ויראת השם אשר האדם חייב להקדימם וללמד קורם כל חכמה ואחר סדר בו שאר החכמות על דרך למודם ועל סדרם הקל־ החלה ואחריו החמור מטנו עד שהשלים יסודי החכמות הד/ ובפסוק האחר סדר אותם על.סדר מעלתם ומעלות הענינים אשר ■הי'א חוקרת עליהם מפני •זה ■התחיל בחכמת המוסר שהיא חוקרת עליהם -על חכלירז הנמצאות וחתם בחכמת השפל והיא חכמת האלהות המעיינת בפלאי פלאות החכמה. ומצינו חכמת המוסד קרואה בשני הפסוקים האלו חכמה. מפני שהיא קלה בלמודה וקרובה היא במעלתה. וקרא לחכמה היצורית בפסוק אחך גבורר־ז ■מפני שהיא מעיינת בחכמת. הבורא וחוקרת על הנמצאות ועקרם. ולא יכול 1אדם לירד לעומק החכמה הואת :עד שיתגבר בבינה וקרא לה הפסוק השני תבונה 'והתבונה מוסיפה על החכמה ועודפח עליה במו שזכרנו למעלה. וקרא לחכמה האנושית בפסוק האחד עושר ספני שהיא מעיינת בדרך מנהג האדם בעולם וקרא לה בפסוק השני דעת מפני •שהאדם צריך בשימושו עם בני העולם אל הדעת. וכן קרא •לחכמה האלהיח בפסוק האחד השכל מפני שהענינים שהיא חוקרת עליהם הם עומדים בהשכל [בשכל?r ומצויירים בו ואין להם צורה ודמות חוץ מהלב ואין לאחד מחושי הגוף כח להגיע אליהס. וקרא לה בפסוק השני רוח מפני שאין ■אדם יכול׳ להבין •אותה על דרכה כי אם ברוח אלהים מרוב ■פליאוחה. ותמצא כל החבטות קרואות בשני הפסוקים בשמות נמנות (sic) ונכונות על שני הטנהגים. האחד על דרך בינת ■האדם להס וסדר חיובם בלמוד. והמנהג השני ע״ד מעלתם ודקדוק העניצים אשר היא חוקרת עליהם. ובאחי בכאן לבאר כל הענין הזה ואם אינו מדרך החבור ספני שעסקתי לפנים בדברי חול מדרך ארץ והבאתי הענ?ן הזה אולי אטהר דברי חול בדברי קודש. ואני חותם במקום הזה העמוד השני ומתחיל לפרש ■העטור השלישי. והבורא ברחמיו וברוב חסדיו יישירנו ללכת בדרכיו כי הכל בידיו. העמור השלישי מפרש חכמת הנגון. והחכמה הזאת נקראת בלשון ק מושיקא. . Diese Schlussstelle , welche ausdrücklich auf die in Cod. De Rossi befindliche allgemeine Einleitung Bezug nimmt, tragt auch nach Form und Ideengaüg den Stempel der übrigen Schriften Abr&hamV Eine Parallele bietet der Epilog der praktischen Geometrie, welchen unser Leser in der Beilage zu dieser Nummer findet. Ueber diese Geometrie und ihre Bedeutung in der Geschichte dieser Wissenschaft muss eine besondere Abhandlung Vorbehalten bleiben, in welcher auch die Frage zu erörtern sein wird, ob dieselbe jünger oder älter sei als der betreffende Abschnitt des encyklopädischen Werkes. Für diesmal schliesse ich mit der Bitte an Handschriftenkenner, welche vielleicht noch weiteren Fragmenten der Encyklopädie auf die Spur kommen, mich davon in Kenntnis^ setzen zu wollen. XteiefFaflen* 26’. YIII. §rn. H-m. 2)ie 2 2fu$g. Dort מ״ת befifce i<b nidjt. —. Ä-m-r. 2)ie geh). *Bücher jefct nid?t 311 fabelt. —־ O-m. §SB. YI. nad) SBimfd). ־־־־־ W-r. über bie 2 febr. *Bücher berichtete fcbori Polak; baC eine ift in gorf gebrudt. — M. W-f. in L-g. SBei 2״)anta$!u8" (Berlin 1859) ift ein 23ergei<hnif3 feiner mityfc ©griffen. — Kg. Sitte fchfeunigft um @41. &״ ®<t*r• 3U ®abbai bgl. §23. b. 3• Ä 26 2t. f. gn ®uebelba (®uebaffa) hgt 3ahrg. X. @. 108. Ueber 30f. @d)raga au# (nach Sugj.), f. 3g. V @. 22 Cod. Alm. 124, mehr im (£atafog. משניות fler. für Sie 3 2$. ®og• &br. h&be ich unter «ßrengconb. gefc^idt; 3u<b• eb. ^ßnb. fann ich nic^t ehtJfehrext, eb. Äbnigcb. ift bitcig au haben. — Abbe Perr. riffevüto. ■ i 3;ישורון,דורש לציון,בכוריםub.in2Mfa; Belanges 2tfiat.; aber fein Jew. Chron. nach $1* 497 (24 3un.) n. ni($t Gg. löorfef. n. 2(b3ug m.Wctl