Hebraeische Bibliographie · 1864-01-01 · No. 37 Januar-Februar · p. [Seite]

Wir besitzen äus'stersk wenig alte Handschr. der Miuchtta, welche den Text des Talmuds bildet. Von unserer Handschr. gilt, Was Lebrecht (Handschr. des babyl. Talmud S. 65) von einer Pariser bemerkt: ״Hochschätzbar ist sie dieses Commentars wegen, der in unserer Ausgabe so arg verstümmelt ist,- und selbst wegen des Textes, Welcher in Begleitung dieses Cömm , als äus dem Originale von Maimonides Hand geflossen zu betrachten ist.״ Uhi nur eine historisch interessante Lesatt hervör iu heben, so liest man hier (Bl. 89 Ende Sota) קיטס Q^tvs für ,*Titus“ der Ausgaben (vgl. Graetz, Geschichte IV, 538); eine philologisch bessere Lesart des Comment* ist z. B. (Bll 23 Sp. 3 Ende Succa) יא דיב (vgb Steinschneider, fremdspr. Elemente S. 17). Ein Kenner der Literatur wird hier eine reiche Ausbeute guter Lesarten finden: Die Handschr. enthält von der 11., HI. und IV. Ofäh. nur die Tractate Sabbat und Erubin nicht. Unter den Abhandlungen des Maimonides ist der bekannte Brief nach Jemen über einen Pseudomessias, und der nach Montpellier über die Astrologie. Am Ende der שעריס lie8t man:חסו שלשים השערים מיוסדים מיסןך •־ הרפ ר׳ ראובן ם'כ ה״ר י2חק בר מנחם מנרבונא אמר לי כי הגאון ר׳ י3חק בן אוחו הרב יסר שערי הדינין האלה דינין האלה הגאון רב אלפס ט״כ יסדם ור׳ ראובן בן אחיו הגיד לי ד׳ שיטי חרוווח אלה יסד הגאון בעשוחו השערים ואכחבם פה בעבור תהיינה גגוזוח בספר הוה: ועורה בן אדם, ולא תהיה נרדט, עמוד נא על סודם, פחח לב האבן. , לך חבור נבאר* מתוקן ומפואר, ראה כי לא גשאר, בתוך הבר חבן. והוסר העקוב, בחבור וה לנקוב, מידי אביר יעקב, ושם רועה אבן. 13 ..(?)דחש כל יום להגות, ולא תוסיף לשגורה, וחרד לפלגוח, י3חק Der prächtige, überaus gut erhaltene Codex umfasst 208 breite Foliobl. in 4 Cölumnen in mittlerem sehr deutlichem (wahrscheinlich italienischem)!Schriftzug, etwa gegen Anfang des XV. jahrh., da zuletzt als Besitzer Efraim b. »{däb aus Mödena gezeichnet ist. Die Ausgänge und Anfänge der einzelnen Tractate sihd mit eleganten noch ganz frischen Miniaturen versehen. 10. Mördechai b. Hillel (berühmter Lehrer in Deutschland finde XIII. Jahrh4). Compendium talmudischer Tractate mit zahlreichen, zum grossen Thfeil unedirten Nöten* geschöpft aus alten Autoritäten* von Hai Gaon bis Sal. Ibn Aderet. —Dabei Maimonides* Gomm. über Träctät Abot. Pergament, 71 Bl. enggeschrieben in 2 Spalten auf der Seite, von deutschen Händen des XIV. und XV. Jahrh. Ein Gebet für Leonora d’Este (1581), aus Cod. Almanzi 38 mitgetheilt von S. D. Lvufttt•. (Vgl. IV S. 99). חפלה נעשית בפירארא שצח שט״א לפ׳ק בעד סי' ליאונורה ד׳ איסטי. אלחינו ואלוזי אבותינו נתח לנו ברחמיך לשון למודים לעמוד לחתפלל לפניך בעת 3רה וביום קרים ועל כל גורה וגזרה אתה מפר אותות בדים על ואח ירננו עבדיך. יעלזו חסידים: לא נירא בחמיר אp וכשמוע קול פחדים בראות תנור עשן וקולות ולפידים כי הושעתנו מ3רינו והוצאחנו מבית עברים םח2ת ראש ביום קרב גערת ודים: 1) Wahrscheinlich zu ergänzen י בן ראבן