Hebraeische Bibliographie · 1863-09-01 · No. 35 September-October · p. [Seite]

121 ist es mir hier darum zu thun9 die allerpopulärsten Loosbücher zunächst zu sondern, ohne dabei auf eine genaue Characteristik, oder auf eine Beschreibung der betreffenden, mitunter abweichenden HSS. einzugehen. Auch die eigentlich geomantischen, wie das dem Ibn Esra beigelegte, sind ausgeschlossen. 1. Das Loosbuch, welches unter dem Namen des Saadia gedruckt ist, in den mir früher bekannten HSS. anonym (tatal. p.2218), theilt den Zodiak in 36 פרצופים (die I)ecane)1 die Antwort wird von Vögeln ertheilt. In der That wird dieses Loosbuch, wie ich (Z. c.) vermuthet, in der Münchener HS. 228 BL 72 dem אלפורי beigelegt. Es bleibe vorläufig dahingestellt, ob es dem arab. Bearbeiter der indischen astronom. Tafeln Muhammed al-Fazzari beigelegt sei, ob etwa אלפורי in אלפיומי verwandelt, und daher Saadia zum Verf. gemacht worden. Ein Zeugniss für den fremden Ursprung werden wir im folgenden Loosbuche finden, wobei freilich von der תחנה abzusehen ist, die in den meisten Loosbüchern mehr oder weniger nach einem Modell gemacht und in n.2 nicht ganz original ist. 2. Eine Nachahmung von n.l giebt jedem Zodiakalbild 5 פרצופים — eine ganz willkübrliche Theilung, — und lässt die Antworten von 60 Propheten (Patriarchen u. dgl. von Adam bis Esra) ertheilen — was auch bei Muhammedanern und orientalischen Christen vorkommt. — Dieses findet sich in Cod. Oppenh, 285Q. Bl. 146 (mit gekürzter Einleitung), Almanzi 125, ein Fragment in Cod. Uffenb. 87 BL 12-32 (jetzt in Hamburg), woraus das Specimen bei Maip.122, in München Cod. 228, BL 49-59, woraus ich den grössten Theil der Einleitung folgen lasse, in welcher namentlich zu beachten ist, wie der ganz unjüdische Aberglaube biblischen Grund zu fassen strebt:1) צוה הטחבר הגורלות האלה שלא יהא ארם שואל אלא בכוונת לבו אם, רצונו לשמוע טהם חשובה נכונה ואמתיח טפי הנביאים האלה. ואל יחלוצץ ואל ילעיג להיות שואל כטהחל ומנסה לבלתי ישיבוהו דברים הגונים אלא כפי שאלתו למצא תשובתו• ואל יהי שואל ג׳ או ד׳ פעטיס על ענין אחד. וכן לא ישאל ד׳ או ה' פעמים ביום אחר אפי' על שני ענינים• וכן צוה שלא יהא שואל בהם ביום א' בשעה ז׳ סמוך לחצי היום מאחוריו ולא ביום ב' בשעה ד׳ .... ולא ביום שבת ולא במוצאי שבח ולא ביום שלפני המולד .... מפני שכל אלו השעות אינן ראויות להפיל גורלות בהם מפני שהכוכב השולט בהן קשה לזאת המלאכה. ועוד צוה שכל ארס הבא לשאול יכוון שאלתו בחחלה.... ואחר שימצא שאלתו יתפלל התפלה הסדורה בכאן בכוונה גדולה ואחר ישליך הגורל בינו ובין חבירו באצבעותיהם של צד ימין אבל לא באצבע הגודל הנקרא בוהן.... מפני שאצבע הבוהן שולטים בו שדים הנקראים שרי בוהן. ואם ירצה ישליד עם העצמות שיש בהם נקודות וקורץ אותן קוביות וישליך בשתים ולא בשלש או אם ירצה יקח קולמוס ויעשה ג' טורי נקודות ולא ידע כמה הם ובאלו השלשה דרכיס ראוי להפיל אח הגורלות האלה .... ואם יש יותר טי״ב ישליך הי׳ב .... כך ישיבוהו הנביאים והחוזים כי לא ישקרו לו ולא יכובו אם שואל בעוונה לרעת עצה *) Gelegentlich setze ich*den Zaubernamen der Prediger (ישם הדורש s• oben S. 11 A. 8) hierher, wie er sich in Cod. München 288 Bl. 88 findet: פולו[ פוטה מראי — ־ זירון נקטה!ראי מראי פך״קליפזוש י״ב פ' vielleicht für מריא Maria und dann offenbar der Parakletos Jeschu ben Vandirall Das ist die hochweise practische Kabbala! Das Uebrige lässt sich wohl noch aus dem Griechischen erklären,