Hebraeische Bibliographie · 1863-07-01 · No. 34 Juli-August · p. [Seite]

©וי־ האבנים לארי6טוטלוס: החכם.ופירושם' ועיקרם דברי הדזכטך,.(118 .d) (Bi■ אסר אריסטוטוליס החנם חהחלחי שאפרש על האבנים בסו(* * שנזכור אוחו כ1ה הספר ... שיצמח ב הוף הים ... והנה. ד׳ אבנים יקרים שבראהקב״ה מהם הבדולח ומהם ... פטרה ומהן אבן יקרה. ואתחיל לפרש על אבן הבדולח היאך החלת בריאתו אמרו החכמים הראשונים שהבדלה תחלת בריאתו בים אוקינוס והוא הים המקיף אח העולם כולו ולא יעלה עליו אור ובו׳,. der (gegen 60) behandelten Steine (in׳ vollständiges Verzeichnis״ Es folge ein :hehr. Weise) die gesperrten sind von Gerson übersprungen ברלה, פטדה, אורם, אלכואגי, אלעק,יקי (sic) לשם״ אלוהנג, אל3והר,, שסיר (ווה האבן! הוציא סודו אלכסנדר וס מלך יון והיא תלמיד אריסטוטליס שפירש וה הספר והיה זה אלכסנררום מלך גדול רופא וחכם והיה כאב בכליותיו בשביל שנולד לו אבן בכלייוח ובא אלכסנדרום והשקהו משקים .... ואילו הנחשים אם יביט בהם אדם ויביטו לו ימות ואם יביט' להם אדם ולא יביטו לו ימותו הס ובשעה שראה אלכסנדרוס אותם פחד שמא יביטו לו צוה יעשו לו האומנים כרא.י גדולה והשליך אותה בתוך הגיא....) (* אלסנבארגיץ® אחלמה, אל א ז ורד, שבו, אלעגכרי (ומאז היה בעיני המלך ארבלס בן, הוחרקוס והדרנוס היה ור־ז האבן בעיניהם יפה) אלמגנינס (צ׳ל אלמגניטס) אבן שימשוך הבשר, השער, הצפרנים, אלכרך (אלסדיק! בס׳ שיה ואח׳ב טרגדי שלא נמצא פה, ובכ׳י ט ז גר י] אלמרקשיחא א למג נ ס יא: (טעו בו החכמים הקדמונים ששורש וההאבן מן הזכוכית) נפריוו.,. זרניך, אלברני [אלבטי־ בש ש׳ה הנדפס , ובכיי שלנו אלבר־ג]; אכן הורו« מא ג מים (ואלכסנדרוס! מלך יון הוא פ־רש סור זה האבן כי מלך חכם היה), הא3ן שיתלו אוחו על אשר• הרה ותלד במהרה: (ושמו בלהיק א׳בן תקומה.. והוציא סורו אלפסנרדום כשעבר חוץ מארץ הודו .. ועבר בין שני הרים גדולים שם האחד קמאה ושם השני׳ סרוא;)־(" אבן יועיל לכאב הכליות, אבן שימשוך י) Die gesperrten Wörter sind bei Dukes, ,Grient 1850 S. 430 zu emendiren oder ergänzen. *) Die Fabel von dien am Fleische klebenden Edelsteinen, ,welche die Raubvögel holen (sehr ׳kurz *oh fGers. b. ,Sal. wiedefrgegebeh) ist aus 1001 Nacht bekannt. *) Bei Gerson קורנאסוס und eine einzige kaum verständliche Zette, Mer,: .. .תשים טמנו באש ותשתוק אוחו וחש־ם אוחו על שחין . *) •Hier schaltet Gersonv die Anwendung auf den Coinpss ein, was D. Oassei (Ersch u. Gruber 8. v. ׳Gerson S. 13) als Argument für die Zeitbestimmung hervorhebet; aber schon Vincent von Beauvais .(um 1250, nach Jourdain) kennt die Polarität des ־ Magnets, u. seine Bezeichnung Äphron (Af’on) Süden u. Zoron Norden hält Deinaud (Introd. zu Abulfeäa p. CCII) für eine Umkehrung von pgjsj und דר1ם. Auch Albert der Grosse .(st. 1280) citirt Aristoteles über die Magnetnadel, aber Libri (Hist.‘ des sc. math. 11,60) bezweifelt die Echtheit dieser Stelle, und bemerkt, dass das in der (pariser arab. HS. 402 befindliche Compendium (welches mit unserer hebr. Bearbeitung zu vergleichen wäre) •ebenso wenig des Compasses erwähne, als TeifascHi, de* Letzteres benutzt Zu haben scheint (vgl. auch Tirdböscki! 1lib♦ II c. 235 §׳, T♦ IV p. :298 ed. 1823). Die von Albert citirten ״Aaron“ und ״Joseph“ {Jourdain p. 350 § VLI ed. 1) sind wohl keine Juden. — In!dem י1245) צל העו^ס ®. HB. V, .116 u. 148) 11 c. 7: תועלת אבני הי^ך, >st von (**״®״״* אבני מאגינט (עw. in wenigen Zeilen die Rede, mit der Schlussverweisung: י ד א ר ש נבאוץ D 1 הנקרא. לאBDD1 נתבארו •1) תועלתם ומראיתם באורך!. — Gelegentlich möge hoch fiber die Baumvögel (HB.V, 116) bemerkt werden, dass Gers. b. *Salomo UI, 3 Bl. 17c ed. Ven. sich auf Aristoteles’ Thiergesch. beruft, wornach sie ,britannische (ברצ1ניאש) heissen sollen. Vgl. auch sch0nhackf .181 י* חולדות הארץז ך) Gerson hat nur noch ספיף un<* קוראלי♦